לפעמים יצא אל הים הפתוח מבלי להימרח. הם אמרו לו שזה מסוכן והוא התעלם. כמו ביקש לקרוא תיגר על השמש ולהזמינה לדו קרב נטול סיכוי. לא לחצוץ ביניהם במסכים שמנוניים. אם מבקשת היא לחרוך את עורו, לפצוע בו כוויות, שתועיל נא ותעשה כן. לפחות ירגיש.
באמצע הרצאה אחז כלי חד והחל לחרוט על עורו. לא הניח לכך עד שבקעו טיפות דם מידיו ונאלץ לצאת מן החדר. בכל פעם שהביט על ידיו החבושות חייך. סיכם בסיפוק כי עשה דבר מה ממשי, שתוצאה נבעה מכוונתו. והיה בכך כדי מתן מהלומה למילים המכובסות ששצפו שם בחדר לחינם. לפחות הוא שינה.
הרהר לעיתים בפעם שהגיף את התריסים ונעל את הדלת ונכנס למיטתו למשך שבוע. רק בתוכה ידע בוודאות היכן הוא נמצא. כל כך הרבה מוצרי ניווט הותקנו סביבו, כל כך הרבה אנשים, ובכל זאת נותר תוהה בנוגע למיקומו. חושד שנשאב גם הוא למפה וירטואלית, שהותקנו בה חברים חייכניים.
כששמע ברדיו שיותר טוב כלום מכמעט, חשב שזה ילדותי. החיים זה עולם של פשרות וויתורים. אין מי שיש לו הכל. כולנו מלהטטים בין עדיפויות ומשאבים. אך ככל שקרא יותר כך הפסיק להתפשר וחיפש את האמת. ככל שידע יותר מילים התפעם מעוצמתה החודרת של השתיקה. ככל שקיבל יותר הודעות השתוקק לביקורים. ככל שהבין יותר העדיף לנגן. ככל שזכר ביקש לשכוח. ככל שהעמיק חלם להרגיש.
החל לבוז לתוכניות והבטחות שנרקמו רק כדי להיפרם. הקשרים האלה שהסתבכו בין החוטים לכדו אותו ברשת קורי עכביש שבה כל אחד נטרף לבסוף. תכופות על ידי עצמו.
מעטפת הכמעט הזו הפכה את האוויר על כוכב הלכת לדליל ועכור. התקשה לנשום בחוץ, הזיהום הכביד על ראותיו וצרב בעיניו. לא אכפת היה לו שייחשד בהתנשאות. העדיף לראות עצמו כרופא, ועסק רוב יומו ברקיחות סודיות שאוכסנו בעלטה. כשימצא את הנוסחה המדוייקת יציעה גם להמונים. אך עוד רחוק היום והמגיפה מתפשטת. ההמונים מתמכרים. והוא עדיין לא הרגיש את הפתרון. לא בטוח שהוא בדרך. בינתיים הוא כמעט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה