אתמול התיישבה בשולחן שלידי כוכבנית מתבגרת מדרג ג', שהגיעה לראות ולהיראות. רבים מנוכחי המקום הגניבו מבט סקרן וחטטן לשולחנה. ביקשו לגנוב רסיס רכילות שימושי לארוחת השבת: מה היא אוכלת, איך היא נראית בלי איפור, מה היא מעשנת, עם מי היא יושבת, כמה טיפ השאירה. כילדים ניסו לעקוב ולחשוף כיצד היא במציאות, באופן בלתי אמצעי, איך היא בחיים האמיתיים.
הי ילדים! לא חושבים שהגזמתם? לפני שאתם בוהים בגברת, מה איתכם? האם סיימתם לגלות ולהבין איך אתם בחיים האמיתיים? האם אתם הספר שאתם קוראים או מבטי הרכילות שאתם מפזרים? האם אתם מה שאתם לובשים עכשיו או שזה מה שרציתם שיחשבו במחיר חוסר הנוחות הזה? האם אתם מה שאתם שואפים או שואפים להיות משהו אחר? ההרצאה שנתתם על כבוד או היחס שלכם להורים? הבוז שלכם לבטלנים או בטלתכם הסמויה תחת הניירת? האם אתם השעון שעל פרק היד או מה שאינו עומד על הפרק? האם אתם המנוחה שביקשתם ולא אישרתם לעצמכם? שבירת יעדי הריצה או הזחילה במימושם? ההערכה המקצועית של מחר או ההערה הגסה והמיותרת מאתמול? סלידתכם מפורים או התחפושת היומיומית? מה שאתם רוצים או נחמת מה שאתם קונים? ומה בדיוק אתם מוכרים? ולמי? ולמה?
אם רק היו לי קצת תשובות על איך אני במציאות... זו באמת יכולה הייתה להיות שיחת רכילות מהנה לארוחת השבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה