זה מתחיל בסדק, או רחש ביקוע קל, עת ראשית כרסום המעטפת. מכאן יתקדם העניין במהירות לעיני חוץ, באיטיות מייסרת בתוך שכבות הברזל.
התבניות הבסיסיות נשחקות, משנות צורתן, נכנעות לעוצמת הלהבה. היסודות מוכתבים מחדש באופן בלתי ניתן לחיזוי. באין אונים ירפו אחיזתם נוכח דין הנסיבות המתהוות. תחת הכבשן, איש לא שואל לרצונם, לא מתעניין ברגשותיהם. אין נתיבי מילוט בין גלגלי הסרט הנע.
אך לא בבושת פנים תלבש העופרת את אדרתה החדשה. החמצן אינו נשאף ממבוכה ומחרטה. אונה נתון בגמישותה, בתעוזתה הסקרנית להיעשות ולו לרגע פריכה ושברירית. הוא המפיח חיים חדשים בדומם, הוא המשיב רוח בחומר. תאוות השינוי והלמידה סורגת עצבים מברזל - וסורגי הברזל נפרצים לאור יצר הישרדותה.
זה כואב, וממיס, ומפחיד. אך הקו המחבר בין נקודות ההיתוך נע מעלה. כך נוצרת פלדה.
