אחרי רצח רבין אמרו לנו "אל תגידו רצח פוליטי". כי כל העם כואב והדמוקרטיה של כולם וזה יכול היה לקרות מכל צד והכי חשוב להתלכד סביב העצב. וכעסו ומחו כשניסו להגיד שהאקדח נשלף תמיד מצד אחד, וקראו לזה יהירות וטפשות.
ואז אחרי שנשרף הילד אמרו לנו "אל תגידו רצח פוליטי". כי כל העם כואב וכולם אוהבים את החוק וכמהים לשלום. ובכלל לא ברור מי ביצע ואולי זו קונספירציה והרי ידוע שההם, הערבים שכולנו מכבדים כבני אדם, הם משחקים באש ואולי ארעה תאונה. אז למה בכלל לפלג שהרי ההם, המוסלמים בכפרים, הם האוייבים של כולנו ואת גינוי האלימות צריך לעשות כתף אל כתף כמו שיהודים טובים עושים ברגעים קשים.
ואחרי שנרצחה הילדה אמרו "אל תגידו פוליטי", כי אין שום דבר ציבורי במעשה פסול שמבצעים בני מינם המבולבלים בדירתם החשוכה. מוטב תדירו העניין מהמרחב הציבורי ותוסיפו להפגין במחשכים ואל תגרשו אותנו בבואנו להצטער על הילדה. כי מותה אכן הייתה תקרית מצערת, אומללה, שכואבת לכולם.
ואם אני הייתי מקשיב לכל מי שאומר כך ואם אני הייתי מפקד המשטרה, הייתי מנחה לאלתר על פתיחת חקירה כללית על כל הארועים והתקריות כמקשה אחת, ומגיע במהירות למסקנה שהפשע בוצע ממניעים אקראיים. שצירוף המקרים המדמם הוא שפצע, שניצוצות סתמיים הביאו להתלקחות, שהאקדח ירה לבדו. ובמקביל הייתי מוציא אזהרת מסע ממקומות רוויי עשבים שוטים ומשוגעים כי שם מוטב לא לטייל.
עם ישראל חזק ומלוכד ונאור ויעמוד בפני גל המניעים האקראיים האלה. רק תנו יד, חבקו, הזילו דמעה משותפת. ואל תגידו פוליטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה