הציפור נדדה למרחקים. טבלה רגליה בים העמוק. התרשמה ממראהו המלוח מטעמו הכחול.
האדם שיצא אל הים ונדד כציפור נגד הרוח, שר שירים. מה אכפת לו.
רק העץ נותר במקומו מושרש בקרקע יציב יציב מדי. ירוק מקנאה. וגזעו חלול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה