מימיו לא ראה חדר אפור כל כך. המעבדה הזו הייתה כמו מקדש מפואר ומשוכלל למדעי האפרוריות. את מקומו של האל החליף שם המחשב הראשי. אליו עלו לרגל, אליו סגדו.
אתה רוצה להגיד לי שכל הציוד המשוכלל הזה שבטח עולה הון עתק נועד לחקור רק...
עפר. בדיוק. זה מה שאנחנו עושים.
את מי זה מעניין?
את אף אחד. זה בדיוק העניין. לכן זה כל כך מרתק. יש לנו תגליות פורצות דרך שידהימו את העולם.
והעולם?
בינתיים לא מתעניין. אבל רק בינתיים.
מתי זה ישתנה?
כשהם ישמעו על התגלית האחרונה שלנו.
תן לי לנחש...
כן. היא קשורה לעפר.
מה כבר אפשר לגלות על עפר שטרם התגלה?
אתה רואה את כל הציוד הזה? הוא המתקדם בעולם. הוא מאפשר לנו להתבונן בחלקיקים ברמת דיוק שאין בשום מקום.
ואתם השתמשתם בזה כדי לבדוק...
עפר.
ומה גיליתם?
בהתחלה לא בדיוק הבנו. הצלחנו להגדיל את החלקיקים לרמה הכי גדולה שיש וזיהינו שם משהו שטרם פוענח בעבר. משהו בהרכב הכימי נראה לנו מוזר אבל לא הצלחנו לזהות מה זה.
אז מה עשיתם?
הבאנו לכאן מומחים מכל העולם. הכימאים הכי מפורסמים, פיזיקאים, אפילו חוקרי חלל. כולם היו כאן ימים ארוכים, בהו במיקרוסקופ, פתחו ספרים ומחקרים. קיימו שיחות וועידה. אבל אף אחד מהם לא הבין מה זה החומר הזה.
מדהים. ומה קרה אז?
יום אחד, אחרי חודשים נטולי התקדמות, סטודנט צעיר שעבד כאן עד שעה מאוחרת חשב על רעיון די מטורף.
מה הוא עשה?
הוא הציע לנו להביא לכאן פסיכולוג.
מה?
כן. גם אני הגבתי ככה בהתחלה. שלחתי אותו לחופשה בבית.
והוא?
התעקש. יצר קשר עם כמה פסיכולוגים בעצמו. הביא אותם לכאן. נתן להם להציץ.
וזה תרם במשהו? לא בזבוז זמן?
להפך. הם פתרו את התעלומה!
אתה רציני?
הכי רציני בעולם. הם זיהו את החומר. זה עדיין לא פורסם, אבל זה יזעזע את העולם.
וואו. מה הם גילו?
אז אחרי שהם ביצעו כאן מחקרים ארוכים ולקחו כמה דגימות הם הבינו שהחומר הוא לא אחר מאשר... פשרות.
פשרות?
פשרות.
איבדת אותי לגמרי.
התברר לנו אחרי שבועות של ניסויים שיש משהו שלא הבנו על גוף האדם עדיין. לכל אחד מאיתנו יש פנטזיות וחלומות שאנחנו נוצרים וסופגים. נסתבר שבניגוד למה שחשבו עד עכשיו לפנטזיות האלה יש קיום ממשי. גרגירים מזעריים שאף אחד לא יכול לראות. הם עוברים בריאות וזורמים בגוף דרך מערכת הנשימה. חלק מפלאי הבריאה אני מניח.
אבל איך כל זה קשור לעפר?
אחרי כמה חודשים הבנו שהגרגרים האלה לא נצחיים. הם שורדים רק כל עוד הפנטזיות חיות. כשהן נעלמות, הם מצטמקים ומאפירים והופכים לפשרות. ואז הגוף לא זקוק להן יותר בשביל להתקיים והוא מפיל אותם לקרקע. וככה למעשה נוצרה הקרקע שלנו. גרגירי פשרות שנערמו במשך שנות ההיסטוריה ובנו לנו את הנוף.
אז אתה טוען למעשה שכל יום אנחנו דורכים על הפשרות של האנושות? שהעולם כולו מורכב מהן?
בדיוק כך. אמרתי לך שזה מטורף.
ממש מטורף.
מטורף ומסוכן.
מסוכן?
כן. הגענו למסקנה שהפשרות לא אוהבות להיות פשרות. הן כועסות ששללו מהן את הזכות להיות חלומות.
אז זה מה שאתה חוקר עכשיו? רגשות של עפר?
לא. התפרצויות של הרי געש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה