לא, אתם בטח מתבלבלים. כיצד הגעתם? למה פניתם? בני שוכב במיטתו. ישן בשלווה. מדוע טוענים שאבד והרי נמצא? הכיצד תזהירו כי כואב, והרי מסור בהשגחת ידינו. וודאי החלפתם בילד אחר. אולי בן השכנים. ילדינו שקוע בחלומות פז, הס פן תעיר. והוא מכוסה מכל עבריו ועתידיו, שנתו ודרכו בטוחות הן. מוגן ונינוח בחיקנו. ועתה, מהרו נא והניחו. לכו ומצאו האחר שאבד. השיבוהו לאמו.
ממטרים כבדים הפתיעו מלבושי אביב, הפכוהם לספוגי מים. הובטח כי נעים יהיה הטיול, מואר וחמים. מלא רוח, שוקק פריחה. לא דובר אז על צינת חושך, הוסתרו שמיים הנשברים באימה. בפני מי ילין ההולך בשבילים שכך הופר מזגו. שבגד בו הטבע, שעננים הפרו שבועתם. והוא, עוד ממשיך לפלס דרכו, הד רעידותיו מצייר סימני שאלה אילמים בערפל סופה.
נקישות חדות באמצע הלילה. והן אכזריות ועיקשות, ואינן מרפות. תובעות את פקחון העיניים, ייסורי סהרורים. מי שם? מה רצונך? מדוע אינך מניח לנפשות יגעים? אך אין קול עונה, גם אין איש בדלת. רק הדפיקות גוברות ומתחזקות. זו בוודאי טעות, נלחש, בוודאי טעות. והתפילה אינה נשמעת, ואינה נענית.
ממטרים כבדים הפתיעו מלבושי אביב, הפכוהם לספוגי מים. הובטח כי נעים יהיה הטיול, מואר וחמים. מלא רוח, שוקק פריחה. לא דובר אז על צינת חושך, הוסתרו שמיים הנשברים באימה. בפני מי ילין ההולך בשבילים שכך הופר מזגו. שבגד בו הטבע, שעננים הפרו שבועתם. והוא, עוד ממשיך לפלס דרכו, הד רעידותיו מצייר סימני שאלה אילמים בערפל סופה.
נקישות חדות באמצע הלילה. והן אכזריות ועיקשות, ואינן מרפות. תובעות את פקחון העיניים, ייסורי סהרורים. מי שם? מה רצונך? מדוע אינך מניח לנפשות יגעים? אך אין קול עונה, גם אין איש בדלת. רק הדפיקות גוברות ומתחזקות. זו בוודאי טעות, נלחש, בוודאי טעות. והתפילה אינה נשמעת, ואינה נענית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה