יום שבת, 2 במרץ 2013

טנגו

עמידה יציבה ובטוחה, גב מתוח, ידיים ישרות לפנים. עם הצלילים הראשונים של המוזיקה אפשר להתחיל לנוע, בקצב אחיד ובתזוזות מדוייקות. להתמסר למנגינה.

הלבד רקדן מיומן, שולט בתנועה ואוהב לצוץ בסיום הסיבוב. מרים ראשו בגאון כשהמוזיקה מאטה, אוחז חזק בין פרקי המוזיקה, נצמד כשהנעימה הופכת אפלה. שותף נאמן למחול, הדור בחליפה שחורה, פרח דם בכיס מקטורן. סובבים יחד בתיאום מופתי, מתאחדים גם כשהאולם סביב מלא. חולקים קשר עין, שותפי נשימה. מתענגים יחד על סולו כינור.

ידעת תמיד שלעיתים יכתיב הלבד את הקצב. לא תמיד ייתן מקום ליחד. לפעמים ידרוש שתישען ותעקוב אחר צעדיו. לפעמים תרצה בכך, תתעייף. אבל בסוף הריקוד כשתחליפו מבטים עת יגסוס הלחן, הישר לעברו מבט מרתיע. זה רק ריקוד ואינך מפחד. תנועת רגליים לאור צלילים. זה אתה שמוביל, אתה שקובע. הנשף ארוך, ואתה רקדן מיומן, אמיץ ושלם. זה טנגו לשניים ואתה יכול לו. יכול לפעמים לבד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה