החיים שלנו נחלקים למשולשים. ובהם כל המעלות והם חובקים את כל הזוויות. ואנחנו אנכים, נשענים על בסיס, מתנדנדים בין הצלע שבחרנו לזו שננטשה. ברגעי החסד והשלווה שווי שוקיים וברגעי האמת ישרי זווית. הקודקודים מחליפים מקומם ואנו מוטלים על צידנו. נראים משוכללים ובעצם חרדים. כי יש משהו בלתי יציב, בלתי מסופק במשולש. כלוא וחנוק בין אפשרויות עדיפות. הגרסה המסובכת של קו ישר, מחצית הריבוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה