כשהקפה מונח בדיוק ליד ערימת הספרים, המאוזנת לצג המחשב, הניצב בסמוך לחלון על השולחן הגדול שנקנה במיוחד כדי להתאים לכיסא ולשטיח שהונחו כולם בפינה המדוייקת המנזקת את עולמות הידע לתובנות קצרות וקליטות המסומנות במרקר צהוב - מהמקום הזה יש להימלט. לאטום ולהצית, להדיר רגליים. רק מראית של למידה תצמח מכאן, חזות כזב. אף שיעור ולקח לא יצמחו בעדנית החשוכה הזו. זקוקים הם ללחות ורעש. לא משנה מה למדתם עד עכשיו, אין כל תועלת בלמידה בין כתלי הבית.
כי השעורים הנקיים ביותר מתנהלים על רצפה מלוכלכת. הסדר הנכון של הדברים נגזר מהבלגאן. התקוות הגדולות השתחררו בין פרפורי אכזבות. אגלי האומץ טפטפו כשנסחט הפחד עד תום. החוכמה הגיחה רק כשמוצו כל המעשים הטפשיים, הדרך הנכונה והרדומה פרצה אך כשנסתמו אחיותיה המרשעות. והמרקר, מה חיוור כוחו ביחס לכוחה המבריא של השמש, השוזפת עיני תלמידים מדי בוקר ומפצירה בהם - ההפסקה היא בשבילכם. ויש הלומדים בה לא פחות.
כמה שירים נכתוב אודות בית, כמה חלומות אפפו את חלליו. יום יבוא ונחלוק בתוכו חכמת לימודים ותבונת חיים. ועד יבוא היום הנחלה, נוסיף לשוטט. כשהקפה אחוז יד, והמשענת בשדרה, כשהגב על החוף. בהיעדר חלונות מתרבות הדלתות אל החופש. דבר לא תקול בפעמון הדלת, ועינית ההצצה נקייה. זה רק ששום דבר טוב לא מגיע לתלמיד החכם הספון בחדרו. אלוהים ברא לך שכל בני, אך הקדים לה אור שמש. ילכו הם יחד, או לא ילכו כלל.
כי השעורים הנקיים ביותר מתנהלים על רצפה מלוכלכת. הסדר הנכון של הדברים נגזר מהבלגאן. התקוות הגדולות השתחררו בין פרפורי אכזבות. אגלי האומץ טפטפו כשנסחט הפחד עד תום. החוכמה הגיחה רק כשמוצו כל המעשים הטפשיים, הדרך הנכונה והרדומה פרצה אך כשנסתמו אחיותיה המרשעות. והמרקר, מה חיוור כוחו ביחס לכוחה המבריא של השמש, השוזפת עיני תלמידים מדי בוקר ומפצירה בהם - ההפסקה היא בשבילכם. ויש הלומדים בה לא פחות.
כמה שירים נכתוב אודות בית, כמה חלומות אפפו את חלליו. יום יבוא ונחלוק בתוכו חכמת לימודים ותבונת חיים. ועד יבוא היום הנחלה, נוסיף לשוטט. כשהקפה אחוז יד, והמשענת בשדרה, כשהגב על החוף. בהיעדר חלונות מתרבות הדלתות אל החופש. דבר לא תקול בפעמון הדלת, ועינית ההצצה נקייה. זה רק ששום דבר טוב לא מגיע לתלמיד החכם הספון בחדרו. אלוהים ברא לך שכל בני, אך הקדים לה אור שמש. ילכו הם יחד, או לא ילכו כלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה