יום חמישי, 21 במרץ 2013

חירות

הישמר מן האש, ילד, הימלט. אל תתפתה להיכנס אל המערה המוארת. שמור מרחק מן הלהבה פן תימסנה כנפיך. רחף תחת כיפת השמיים, שאף מלוא ריאותיך ריח טל, אסוף בכפותיך מרחבים ירוקים. בל תחשוק נפשך בדמויות הצל המרצדות על קיר האבן. אל תטה ראשך להציץ בפלאים המובטחים. היה נאמן לרחשי לבך, למאוויי לחישות הנפש. עמוד איתן גם כשיקראו בשמך, שיזמינוך ליטול חלק במחול אנשי המערות. הבט בחניתות המושחזות - אותך הם צדים. 

שוחרי טרף ותאבי שררה מרחפים מעליך, עטים ובזים. מבקשים הם לקטופך צעיר, טרם הפנמת טעם מעידתו של האדם החופשי, טרם נכוות מאור קרניה הבלתי מתפשרות של האמת. הישמר מן האש, ילד, והרחק עצמך מפתח המערה המוארת. נסה להיזכר בצליל קולך ולך בשביל שיכתיב מצפונך, בשבילך.

רק זבובים נמשכים אל האש, ונכלאים בה. מביטים בזגוגית עיניהם המובסות אל החשכה, נאנקים בכנפיהם הלכודות. ממלאים גופם הקטן קנאה מייסרת בגחליליות המעופפות באוויר הפתוח. לא הובלו הן בכחש אל האש. לאור זוהרן הפנימי, התוו מסלולים חדשים. במשב כנפיהן בראו תנופות אדירות. בהשלימן עם הטבע, פיזרו שובלי חירות ואור באפלת כזב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה