מה בסך הכל רוצה האוויר. להתפשט במרחב הפנוי, למצוא לעצמו עוד קצת נפח להתרווח בו, שטח מחייה. ובעצם, הוא קצת עצלן האוויר. מחפש לעצמו דרכי קיצור, נתיבי גישה מהירים. פתרונות קלים, לנוע לאן שאפשר, לאן שנוח. אין לו שאיפות גדולות לאוויר. זה אנחנו ששואפים אותו. הוא, היהיר, רק מפעפע את עצמו, מרחף ללא דאגות. מתרחב לאיפה שאפשר, לאן שכדאי לו, לאן שזה פשוט.
ובעצם גם רוב האנשים הם כאלה, ואינם אוהבים להתאמץ. ומחפשים הם את הפשטות שבחיים, ואת הנתיבים הקצרים ודרכי הפשרה. ואין לשפוט אותם על שמעדיפים להימנע מהשקעת מאמץ. פסולים הם אגלי הזיעה הרי במקומות בהם ניתן לנוע בבטחה אל היעד ללא טרדה. אין להם שאיפות גדולות. רק מפעפעים את עצמם ללא דאגות. מתרחבים לאן שאפשר, לאן שכדאי, לאן שפשוט.
אבל אנחנו הרי לא רוצים שיתנהגו אלינו כמו אוויר. לא, לא אנחנו. גם אם נצטרך להזיע עוד קצת. גם אם נצטרך ללכת בדרך הארוכה, ואפילו אם לא נגיע. מה בסך הכל אנחנו רוצים. אם רק היינו יודעים. ובינתיים, שתהיה לזה משמעות. לדמיין את מה שאי אפשר, לדלג על הכדאי, לוותר על הפשוט.
ובעצם גם רוב האנשים הם כאלה, ואינם אוהבים להתאמץ. ומחפשים הם את הפשטות שבחיים, ואת הנתיבים הקצרים ודרכי הפשרה. ואין לשפוט אותם על שמעדיפים להימנע מהשקעת מאמץ. פסולים הם אגלי הזיעה הרי במקומות בהם ניתן לנוע בבטחה אל היעד ללא טרדה. אין להם שאיפות גדולות. רק מפעפעים את עצמם ללא דאגות. מתרחבים לאן שאפשר, לאן שכדאי, לאן שפשוט.
אבל אנחנו הרי לא רוצים שיתנהגו אלינו כמו אוויר. לא, לא אנחנו. גם אם נצטרך להזיע עוד קצת. גם אם נצטרך ללכת בדרך הארוכה, ואפילו אם לא נגיע. מה בסך הכל אנחנו רוצים. אם רק היינו יודעים. ובינתיים, שתהיה לזה משמעות. לדמיין את מה שאי אפשר, לדלג על הכדאי, לוותר על הפשוט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה