פרופורציה

הבט על הדיוקן התלוי על הקיר, הבט בו היטב. התקרב, התרחק, ושוב התקרב. מדהים איך בני האדם מצליחים להכניס הכל למסגרת, נופים ומבטים. ואחר כך תולים את המחשבות שלהם על קירות ומצפים שאחרים יזדהו. ומבקשים לפרוס חייהם כתערוכה חולפת ולחזר אחר מבטים, שיאירו חסד בחלל הריק. וכמה סיפורים יכולים לפעמים להסתתר בתמונה דוממת. ואז אולי היא כבר לא אילמת, מלחינה עבורינו סיפור, שבחרנו לראות עלי קיר במקום לכתוב בעצמינו. ואולי אין זה חשוב כלל. התקרב, התרחק. האם אתה מבחין בהבדל?

הבט אל החלון הגדול המוצב מולך, הבט בו היטב. התקרב, התרחק, ושוב התקרב. כמה מגוחך הוא הנוף המציץ מבחוץ אל הפנים ומחזר אחרי חלומות לכודים בין קירות. כאילו התהפך העולם באישון ליל מבלי משים, והשכיח קסמיו מנפשות תועות. ומה פשעם של אסירים הרשאים לצאת כל עת מכלאם ונשבו מבחירה. שהפכו כך להשתקפויות מיותרות על זגוגית נעולה. התקרב, התרחק. צא החוצה. האם אתה מבחין בהבדל?

הבט אל המראה המביטה בך, הבט בה היטב. התקרב, התרחק, ושוב התקרב. האם אתה שלם עם הנשקף מולך. האם מעז אתה להישיר מבט אל האיש הבוחן אותך בחדר המוכפל. האם נכון אתה לספוג את השהות המשותפת עם תאומך לבדכם. האם עיניו מאירות בך סיפוק. 

הבט אל הדיוקן הנשקף כמראה מן החלון שמולך. הבט היטב. אלו הם החיים הממתינים לך לכשתתפנה. קוראים לך: התקרב, התרחק, ושוב התקרב. מושכים קווים דקים של מכחול בין חשוב לשולי. מציירים בך פרופורציה. האם אתה מרגיש בהבדל?