יום שישי, 28 באוקטובר 2011

ללא כל סיבה מיוחדת

"כתב אישום חמור הוגש בבוקר יום שישי נגד שלושה צעירים המואשמים בהריגתו של ולדימיר ספיבק בערב ראש השנה במתחם הבילויים בראשון לציון. מכתב האישום עולה שספיבק, חסר בית בן 47, הוכה למוות על ידי שלושת הצעירים ללא כל סיבה מיוחדת מחוץ למועדון סנוקר בעיר". 

מה שהפריע בעיקר לשופטים שהתבקשו להאריך את מעצרם של הצעירים האלה, הייתה קלות הדעת והשרירותיות של מעשיהם. לא היה נימוק משכנע, סיבה טובה במיוחד למעשה הרצח. הוא נעשה ללא היגיון, נטול טיעונים משכנעים. סתם כך.

ולדימיר ספיבק, בן 47 במותו, היא חסר בית - ללא כל סיבה מיוחדת. איש לא יודע מהיכן הגיע, ומה בכלל עשה באותו לילה במתחם הבילויים בראשון לציון. איש לא הכיר אותו ולא הבין כיצד קרה שהפך כך למחוסר כל, שנאלץ להתגורר ברחוב. אף אחד לא הכין מענה עבורו לחורף המתקרב, או ניסה להבין היכן מתגוררים בני משפחתו (בהנחה שהם קיימים, ובהנחה שהם מתגוררים). ולדימיר ספיבק חי כתעלומה, המשתווה רק לתעלומת מותו. שניהם, חלפו ביעף, ללא כל סיבה.

קריין הטלוויזיה דיווח - ללא כל סיבה מיוחדת - על הגשת כתב אישום נגד רוצחי ולדימיר ספיבק. קשה להבין מדוע טרח עורך המבזק הקצר למקם את הדיווח הזה בפתח המהדורה. הרי אף אחד מהצופים אינו מכיר את ספיבק, וספק אם מישהו מזהה את תמונתו. הוא גם אינו חשוב, וכמותו יש אלפים פזורים בינינו. הרוצחים הם טיפשים ושיכורים, ובלאו הכי סיימו את חייהם. טוב לא יצא מהם, וספק אם אי פעם יצא. תנחומינו למשפחת ההרוגים ולמשפחות הנאשמים, וחבל שלא השכלנו וחבל שלא טיפלנו וחבל שלא סיכלנו - אבל לא בוכים על קבצן שהלך, ועל אחת כמה וכמה - ללא כל סיבה מיוחדת.

רצח הוא רצח. לעולם לא יהיה נימוק שיצדיקו. נטילת חיי אחר לא תוכל להיחשב לגיטימית בשום עילה. כשחזרתי הבייתה אתמול בלילה, ראיתי שבפתח הבניין שלי הונחה ספה מרופטת, ועליה נשמט אדם עם עיניים עצומות, כנראה ישן. הבוקר כבר לא היו שם. חשוב וכדאי לחפש "סיבה מיוחדת" לדברים בחיים. אסור להיכנע לאדישות הממכרת. אבל מוטב, כך נדמה לי, להתחיל בדברים הראויים באמת להסבר.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה