"Plans are worthless, but planning is everything"
Dwight D. Eisenhower
ואולי יום אחד תחצו את הכביש בדיוק כשאדם זר יתקרב אליכם, ואולי אדם זה עתיד היה לשנות את חייכם. אבל אתם התעקשתם להתרחק ולפנות, ואיבדתם את ההזדמנות רק כדי להרוויח אחרת. ואת קסמו לעולם לא תחושו, ואת פניו לא תכירו לעולם. ואולי דווקא התמדתם ללכת ופגשתם באיש, אך הייתה זו שעה מוקדמת מדי ביומכם, בחייכם. ואם רק הייתם פוגשים בו שעה מאוחר יותר, שנה מוקדם יותר, היה עתיד אדם זה להנביט בכם חיים. אבל החיים הם צומת מסוכן, והפניות בו חדות, ולפעמים התנגשות חזיתית יכולה להרוג אתכם, והתחמקות ממנה לשלול מכם חיים.
ואולי אנו מחפשים שלום בטוח, והוא בכלל אינו קיים. כי דבר אינו בטוח במבוך האקראיות המציאותי שלנו, ואנו הרי חיים מהזדמנות להזדמנות, מיד המקרה ליד הגורל, מן היד אל הפה ומהפה שלך לאלוהים, היושב וצוחק עלינו מתכננים את שסגר כבר מזמן. ואפילו הוא, הותיר כמה קצוות פתוחים, ככה על הדרך, שלנו ושלו, כדי להחליט רק בסוף-בסוף, אחרי שנתפתל בעצמינו. ובכלל, אולי מי שהולך על בטוח הולך לחינם. כי הדברים היפים ביותר קורים הרי במקרה, לאלו ששכחו את מעילם בחורף, לאלו שנכנסו באין-כניסה, למרהיבי העוז שלעיתים הפרו את חוקי הזהירות בדרכים ושרדו.
ואולי מיותר הוא תהליך התכנון ומוטב להסתער אל הדרך ולנוע בה. ואני חושב שזו טעות. כי טוב לו לאדם שינבור ויתכנן ויעסוק במי שהוא באמת. מוטב לו להבהיר הבהרות ולסדר מחשבות ולנקות מגירות של נפש. לא לחלוטין, אבל בערך. ולו רק כדי שידע מהו השיר שמלווה אותו בהולכו ברחוב. רק כך יוכל להבחין כשאדם זר המתקרב ממול מצטרף אליו לפזמון. אולי מעתה יוכלו לשיר יחד. לזמזם ביחד את הבית הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה