דווקא בתקופה של כמעט, וסביב, ובאזור
של סימוני אזורים גדולים וניסיון לקלוע לתוכם,
ואולי להפך - קליעה לתוכם וסימון אזורים גדולים סביבם,
גואים ונוגעים הגעגועים הנוגים, לרגע האחד.
לנקודה המדוייקת בה מתעקל הקו למעגל,
לחלקיק חלקיקי השניה שמבשר ריח של גשם לפני שירד,
למבט הנכון שהגיע בעיתוי הנכון מהכיוון הנכון,
לפעימת הלב שנחסרה ושינתה חיים.
המחשבה הזו מנחמת.
אין להקדים את המאוחר או להתחמק מן המיותר.
כאבים ופצעים לא יעכבו ולו לרגע את מחר.
זה לא דיוק מאיים של תער, אלא שעת פריחת הניצנים.
זו המחשבה על אלוהים כמתקן שעונים,
המכוון לנו דמעות חורף וחלומות אביב,
זו ההתמכרות לקצב האבהי של הטבע,
לחמימות קרניה של שמש השגרה המדוייקת.
ולהתנחמות בכוחנו לשבור אותה.
של סימוני אזורים גדולים וניסיון לקלוע לתוכם,
ואולי להפך - קליעה לתוכם וסימון אזורים גדולים סביבם,
גואים ונוגעים הגעגועים הנוגים, לרגע האחד.
לנקודה המדוייקת בה מתעקל הקו למעגל,
לחלקיק חלקיקי השניה שמבשר ריח של גשם לפני שירד,
למבט הנכון שהגיע בעיתוי הנכון מהכיוון הנכון,
לפעימת הלב שנחסרה ושינתה חיים.
המחשבה הזו מנחמת.
אין להקדים את המאוחר או להתחמק מן המיותר.
כאבים ופצעים לא יעכבו ולו לרגע את מחר.
זה לא דיוק מאיים של תער, אלא שעת פריחת הניצנים.
זו המחשבה על אלוהים כמתקן שעונים,
המכוון לנו דמעות חורף וחלומות אביב,
זו ההתמכרות לקצב האבהי של הטבע,
לחמימות קרניה של שמש השגרה המדוייקת.
ולהתנחמות בכוחנו לשבור אותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה