ביוני 1949 יצא לאוויר העולם ספר שהצליח לחזות את עתיד העולם בדיוק מצמרר. וינסטון סמית' מתעורר למציאות הנשלטת בידי חוקים מגבילים וסיסמאות ריקניות.
"מלחמה היא שלום" - פוקדת המפלגה, ומנסה לשכנע את ההמונים להאמין שרק באמצעות הקרבת דם ודמעות תצליח האנושות לזכות בשלווה. ובעצם, הסתירה כי השלום ניתן להשגה גם בדרכים אחרות, אמיצות וראויות יותר. שתעוזת המעזים לא מביישת את נחישות הלוחמים, שגם דמעות של התרגשות ופיוס נחשבות.
"חירות היא עבדות" - קבע צו המשטר, והנחה את הנתינים להישמר מחופש יתר שיוביל בסופו לאנרכיה משעבדת. יש להקפיד על חוקים מגבילים שיבטיחו את עתידנו. אבל היכנשהוא בלב האנשים בערה ההכרה שרק חירות מצפונית וערכית אמיתית יכולה להוביל להגשמה - עצמית, חברתית, עולמית. כזו שמעניקה לכל אדם הזכות להיות עצמו, לתת ככל שהוא יכול ומוכן. הבניינים הגבוהים ביותר נבנו על ידי שילוב ידיים חופשיות.
"בערות היא כוח" - שרידות השלטון הושתתה על אדישות ההמונים, כסילותם וצרות אופקיהם. מי שקורא ויודע, לא יאפשר לכוחות החושך לגבור. מי שלומד ומתפתח, סופג את אור השמש שמחוץ למערה, ויודע לשאת אותו בכליו גם עבור נזקקי הדעת, המשתכרים מריקנות הכוח ועיוורים לחיוניות התבונה.
החזון של אורוול הוא תמרור אזהרה מטריד, ונגזרת ממנו שליחות אמיתית עבור כולנו. כמה מרגש עבורי היה להיווכח בזעקותיו מן העבר. כבר מן הדפים הראשונים של הספר, ברגעים בהם התעורר וינסטון סמית' לעולם המאתגר הזה, חדור רצון בשינוי, ב-4 באפריל 1984. באותם רגעים ממש, בהם התעוררתי גם אני.
"מלחמה היא שלום" - פוקדת המפלגה, ומנסה לשכנע את ההמונים להאמין שרק באמצעות הקרבת דם ודמעות תצליח האנושות לזכות בשלווה. ובעצם, הסתירה כי השלום ניתן להשגה גם בדרכים אחרות, אמיצות וראויות יותר. שתעוזת המעזים לא מביישת את נחישות הלוחמים, שגם דמעות של התרגשות ופיוס נחשבות.
"חירות היא עבדות" - קבע צו המשטר, והנחה את הנתינים להישמר מחופש יתר שיוביל בסופו לאנרכיה משעבדת. יש להקפיד על חוקים מגבילים שיבטיחו את עתידנו. אבל היכנשהוא בלב האנשים בערה ההכרה שרק חירות מצפונית וערכית אמיתית יכולה להוביל להגשמה - עצמית, חברתית, עולמית. כזו שמעניקה לכל אדם הזכות להיות עצמו, לתת ככל שהוא יכול ומוכן. הבניינים הגבוהים ביותר נבנו על ידי שילוב ידיים חופשיות.
"בערות היא כוח" - שרידות השלטון הושתתה על אדישות ההמונים, כסילותם וצרות אופקיהם. מי שקורא ויודע, לא יאפשר לכוחות החושך לגבור. מי שלומד ומתפתח, סופג את אור השמש שמחוץ למערה, ויודע לשאת אותו בכליו גם עבור נזקקי הדעת, המשתכרים מריקנות הכוח ועיוורים לחיוניות התבונה.
החזון של אורוול הוא תמרור אזהרה מטריד, ונגזרת ממנו שליחות אמיתית עבור כולנו. כמה מרגש עבורי היה להיווכח בזעקותיו מן העבר. כבר מן הדפים הראשונים של הספר, ברגעים בהם התעורר וינסטון סמית' לעולם המאתגר הזה, חדור רצון בשינוי, ב-4 באפריל 1984. באותם רגעים ממש, בהם התעוררתי גם אני.
יפה, אבל אתה זוכר מה היה סופו של הוינסטון סמית' ההוא? אני מקוה שההתעוררות שלך תוליד תוצאות מוצלחות יותר.
השבמחק