אחרי שהאורחים יעזבו, איש איש לביתו,
אנו נחזיר הכל למקומו, ונוודא שהכל נקי ומסודר,
נסתכל בסיפוק על כל מעשה ידינו,
על מה שהצליח וזכה לשבחים, וגם על מה שלא,
נקפל את הזכרונות והסיפורים שאספנו, ונאפסנם במגירות,
נטאטא את הפירורים המרים שנצטברו על הרצפה,
נבריק את החלונות שנתכסו אבק וחסמו מעינינו את הנוף,
נכבס את הכתמים שחשבנו שלא ירדו,
נשטוף במים צוננים שאריות חיים,
נשליך שקיות חרטה אל הפח, אל מקומם הטבעי,
נתלה את התמונות הישנות והאהובות על הקיר, נותיר מקום לחדשות,
נפזר זר פרחים צבעוני במרכז השולחן, מגוון ובוטה ומפתה.
אחרי שהאורחים יעזבו,
בשעה מאוחרת בלילה טרוף מחשבות,
נביט בידינו חרוטות העמל,
ונברך עצמינו,
על שהעזנו,
לא להיות כאן אורחים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה