אני פוגש בה לא מעט, באופן מפתיע. מתפעל בכל פעם מהחריצות שלה, מנחישותה להשיג את מבוקשה. היא לבושה יפה, וגם זה קצת מוזר בהתחלה. היית יכול לצפות שתהיה פשוטה יותר, אך היא מנסה להשקיע. כל יום היא במקום אחר, כל הזמן בתנועה, סורקת את העיר. כאילו אין לה באמת שגרה מוגדרת, כמו ממציאה את חייה כל יום מחדש ומחליטה מי תרצה להיות היום. בת מזל אמיתית.
אתמול בבוקר נכנסה לבית הקפה, החליפה כמה מילים עם אחת הלקוחות ולבסוף התיישבה בשולחן ליד אחת המלצריות. לא שמעתי על מה שוחחו, אבל ניכר שנהנתה מהשיחה. ובכלל, שהיא מושכת כל כך הרבה עניין ותשומת לב, ומעוררת סקרנות לשמוע את השקפותיה על העולם, על החיים. עיניים הרוצות לבחון מקרוב, אזניים המבקשות להאזין לסיכום יומה. ואני, שישבתי לבדי צמוד לכוס קפה וספר, מצאתי עצמי חובר למעגל הסקרנות. באמת בת מזל.
ובלילה, כשחזרתי הבייתה בראשית הערב, ראיתי אותה ישנה עטופת סמרטוטים על הספסל. עיניה העייפות היו סגורות בחוזקה ועל פיה ספק חיוך הציץ. שינה עמוקה, אמיתית, נטולת דאגות. שינה שמבטאת השלמה עם מה שיש ומה שאין, מנוחה שראוי לה כל אדם באשר הוא אדם. מעניין אם מבינה היא כמה מזל נפל בחלקה. אם אנחנו מבינים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה