הם אומרים: ימים כאלה -
שמים הכל בפורפורציה.
ומחזירים אותנו
לממדים הנכונים.
אבל אני, כבר מזמן יצאתי מפורפורציות.
אני מבקש ימים קצרים, עטופים לילות לבנים.
השבוע, זומם להקדיש זמני לזוטות.
אקרא לעוזרת הבית, שתבלגן קצת.
אנסה לחלץ הרים מעכברים, ואפילו צלי הרים.
כל דבר שיוכל להגן עליי מהשמש
הנחושה להקרין עקרונות מחייבים.
הם אומרים: ימים כאלה -
שמים הכל בפורפורציה.
אבל אני, לאן הביאוני הפורפורציות האלה?
לקטנות הקומה של אנשים גדולים...
לצרות של רוחב לב...
ביום שכזה אני מעדיף להתרחק מפורפורציות.
לרדת מכנפי הנפילים. להתגמד.
להיטמע אלמוני בנוף. להיעלם.
לשכוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה