ביומניו של הס, מפקד מחנה אושוויץ, מצאתי תיאורים מזוויעים של שגרת החיים בגטו. בין היתר, מתייחס לאסירים היהודים ומשווה בין אלה ששרדו לבין אלה שמצאו את מותם. הוא מספר איך למד לאורך הזמן להעריך את סיכויי ההישרדות של כל אסיר במחנה. היהודים שאיבדו תקווה, שאבדה אמונתם ושאיפתם לשרוד, לא יצאו מן המחנה חיים. רק אלה שהגיעו לעבוד עם ברק בעיניים מדי בוקר, שנצרו בתוכם אופטימיות ואומץ ממקורות עילאיים, עברו את התופת - הבריאו מן המחלות, עמדו במעמסות עבודות הכפייה. ויש לי גם ציטוט מדויק של דבריו, שלא אביא.
ובספרו המפורסם טוען ד"ר פרנקל, ששרד, טענות דומות מאוד. והוא טוען שם שכשהאדם מחפש משמעות, הוא מוצא אותה. והיא חזקה יותר מכל מרפא, מכל קושי. ובחסדיה עומדים אנשים איתנים על רגליהם גם כשהם מוקפים בסבל ובמוות. וכי תודעה חזקה ונועזת חשובה יותר מעוצמה גופנית. וכשהאדם מאמין בצדקת דרכו לא ניתן להביסו. ושרוח האדם עוצמתית יותר משריריו, שנחישותו ותקוותיו הם מפתח הזהב לשרידות. ויש לי גם ציטוט מדוייק מספרו, שלא אביא.
והבוקר פורסם כי ביולוג מפורסם שעסק בשיבוט תאי גזע טוען למהפכה ביולוגית מרעישה. לדבריו, הצליח להוכיח כי התאים שלנו נשלטים על פי מידע הנקלט מהסביבה ולא מהגנים. כל שצריך הוא לשנות את האמונות השליליות הטבועות בנו, ואז נוכל להימנע ממחלות קשות. הכל בראש, הוא אומר. ויש לי ציטוט מדוייק, שלא אביא.
כי בסוף, יש ציטוט מדויק לכל דבר. ותשובות למכביר, והסברים ונימוקים. אבל מיותר להביאם, לצטטם, למסגרם. את הציטוטים שישנו את חיינו צריך ליצור, להמציא. צריך לחפש את רוב התשובות המבריקות בלב. צריך לכסות את הקירות בצילומים שלנו, למלא את הריאות באוויר ששאפנו בעצמינו, להציף את הדמיון בחלומות שחלמנו לבד. לקרוא ספרים שכתבנו פעם, שירים שרקמנו, רעיונות שבראנו, מחשבות שזרענו. צריך לצבוע את העולם בצבעים שלנו, כדי שנוכל להרגיש בו בבית. להלחין בעצמינו את הזמן כדי שלא נרקוד לצלילים זרים. זו כנראה הדרך היחידה להתמלא במהות, לשרוד כאן. הדרך המסעירה ביותר. ובטוח יש ציטוט מדוייק שמוכיח את זה. כמו זה שנוצר כרגע לפניכם.
ובספרו המפורסם טוען ד"ר פרנקל, ששרד, טענות דומות מאוד. והוא טוען שם שכשהאדם מחפש משמעות, הוא מוצא אותה. והיא חזקה יותר מכל מרפא, מכל קושי. ובחסדיה עומדים אנשים איתנים על רגליהם גם כשהם מוקפים בסבל ובמוות. וכי תודעה חזקה ונועזת חשובה יותר מעוצמה גופנית. וכשהאדם מאמין בצדקת דרכו לא ניתן להביסו. ושרוח האדם עוצמתית יותר משריריו, שנחישותו ותקוותיו הם מפתח הזהב לשרידות. ויש לי גם ציטוט מדוייק מספרו, שלא אביא.
והבוקר פורסם כי ביולוג מפורסם שעסק בשיבוט תאי גזע טוען למהפכה ביולוגית מרעישה. לדבריו, הצליח להוכיח כי התאים שלנו נשלטים על פי מידע הנקלט מהסביבה ולא מהגנים. כל שצריך הוא לשנות את האמונות השליליות הטבועות בנו, ואז נוכל להימנע ממחלות קשות. הכל בראש, הוא אומר. ויש לי ציטוט מדוייק, שלא אביא.
כי בסוף, יש ציטוט מדויק לכל דבר. ותשובות למכביר, והסברים ונימוקים. אבל מיותר להביאם, לצטטם, למסגרם. את הציטוטים שישנו את חיינו צריך ליצור, להמציא. צריך לחפש את רוב התשובות המבריקות בלב. צריך לכסות את הקירות בצילומים שלנו, למלא את הריאות באוויר ששאפנו בעצמינו, להציף את הדמיון בחלומות שחלמנו לבד. לקרוא ספרים שכתבנו פעם, שירים שרקמנו, רעיונות שבראנו, מחשבות שזרענו. צריך לצבוע את העולם בצבעים שלנו, כדי שנוכל להרגיש בו בבית. להלחין בעצמינו את הזמן כדי שלא נרקוד לצלילים זרים. זו כנראה הדרך היחידה להתמלא במהות, לשרוד כאן. הדרך המסעירה ביותר. ובטוח יש ציטוט מדוייק שמוכיח את זה. כמו זה שנוצר כרגע לפניכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה