בסרטים זה יהיה תחת גשם, וכולם יפתחו מטריות וילכו בשקט במצעד אבלים. מטריות שחורות ילוו למנוחת עולמים. למשך כמה דקות של חסד ייספגו העננים מטריהם ויחלקו כבוד לדוברים. אלה יעלו כל אחד בתורם, ויביטו בקהל. יקריאו מן הדף או ידברו מליבם, ישתפו מחשבות, יגוללו סיפורים. ובעיקר יעידו על הכאב, הצער והגעגועים. וידברו על כל מה שעשה ולא יעשה עוד, ועל הבזבוז, ועל מה שלקח ומה שהותיר, ועל הפער והחלל הגדולים, שכאילו בקעו בתוך מהלך הזמן, ולא יגלידו לעולם. למרות שאיש לא רק שום פער, ודבר לא מגליד ודבר לא חסר. ובתזמון מופתי יסתיימו המילים ויחזרו הטיפות, וכל אחד ינצל העיתוי להתמוגג חזרה אל הדרך. להתכנס אל ביתו.
ובהולכם בשביל לא יבחינו המשתתפים כי לקחו חלק בתרמית גדולה, אכזרית. ויש בהם שלא יגלו דבר סודה לעולם, יוסיפו להינתן באשלייתם, בקליפת ההבל. שכך, בחסות המנוח, נאמר להם שהסתיימו חייו, וניתן היה להבין מכך שחלקם עוד בחיים. שכך כשנטמן אל האדמה הרטובה, נרמז להם שכל עוד נותרו מעל האדמה שפר גורלם. וכי בעוד נאספו ימיו, זמנם עוד בידם, והם עוד יכולים לבחור ולפרוח, ומסעותיהם עוד יגוללו סיפורים אינספור. ובין חיכוים חמוצים ועיניים לחות לא יחושו בדבר התרמית, לא יבינו מלוא רשעותה. איך הולכו מתים-מהלכים בין שדות קבר והאמינו כי חיים הם. איך נסתתרה בינתם מראות עלבון קיומם.
ואיש מהם לא עצר רגע לחשוב, מתי בפעם האחרונה הדופק המדומה בפרקי ידיו הפך אותו מאושר. מתי לאחרונה הסבירה לו הדרך פנים. או לפחות, למה.
ובהולכם בשביל לא יבחינו המשתתפים כי לקחו חלק בתרמית גדולה, אכזרית. ויש בהם שלא יגלו דבר סודה לעולם, יוסיפו להינתן באשלייתם, בקליפת ההבל. שכך, בחסות המנוח, נאמר להם שהסתיימו חייו, וניתן היה להבין מכך שחלקם עוד בחיים. שכך כשנטמן אל האדמה הרטובה, נרמז להם שכל עוד נותרו מעל האדמה שפר גורלם. וכי בעוד נאספו ימיו, זמנם עוד בידם, והם עוד יכולים לבחור ולפרוח, ומסעותיהם עוד יגוללו סיפורים אינספור. ובין חיכוים חמוצים ועיניים לחות לא יחושו בדבר התרמית, לא יבינו מלוא רשעותה. איך הולכו מתים-מהלכים בין שדות קבר והאמינו כי חיים הם. איך נסתתרה בינתם מראות עלבון קיומם.
ואיש מהם לא עצר רגע לחשוב, מתי בפעם האחרונה הדופק המדומה בפרקי ידיו הפך אותו מאושר. מתי לאחרונה הסבירה לו הדרך פנים. או לפחות, למה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה