מוצב בפינת החדר, שתול במקומו, נטוע במושבו. אולי זמן רב כבר שם, ואולי לא מכבר הונח. אין זה משנה בהכרח. פורש ענפיו לצדדים, עליהם עליו והוא תחתם. רחוק מדי מן החלון, וניכר כי עבר עונות טובות יותר. לעיתים עוד נזכר איך היו שורשיו איתנים, כשהרהיב לבלוב וניחוח פירות. איך חלם על שגשוג וצמיחה.
ואתה, ספק אם תבחין. תחלוף את הדלת ותפסח את השתיל. לא תשאל אם עייף או צמא הוא. לא תחוש בכמיהת לשדו לאור שמש רענן. בין טרדות וניירת לא תצליח לנבוט סקרנותך הרחומה כלפי יציר-הטבע המבקש לרומם שדרתו באדמה לחה. לא ירפה אגרופך הקפוץ לזרוע בו יחס.
המומחים ממליצים לאהוב את צמחינו, להאיר, להשקות ולשיר. ואנחנו, זמנינו אך קצר הוא. אם בקושי נבחין בעצמינו, איך נמצא השהות להקדיש זמן לנטוע-זר. והרי גם אנו עייפים וצמאים, וחסרי שמש ורוח. והרי רק עציץ הוא, שתול במקומו, מי זוכר מתי הונח. אין זה משנה בהכרח.
ואתה, ספק אם תבחין. תחלוף את הדלת ותפסח את השתיל. לא תשאל אם עייף או צמא הוא. לא תחוש בכמיהת לשדו לאור שמש רענן. בין טרדות וניירת לא תצליח לנבוט סקרנותך הרחומה כלפי יציר-הטבע המבקש לרומם שדרתו באדמה לחה. לא ירפה אגרופך הקפוץ לזרוע בו יחס.
המומחים ממליצים לאהוב את צמחינו, להאיר, להשקות ולשיר. ואנחנו, זמנינו אך קצר הוא. אם בקושי נבחין בעצמינו, איך נמצא השהות להקדיש זמן לנטוע-זר. והרי גם אנו עייפים וצמאים, וחסרי שמש ורוח. והרי רק עציץ הוא, שתול במקומו, מי זוכר מתי הונח. אין זה משנה בהכרח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה