אולם אפלולי פועם בקצב כינורות יגעים. תזוזות מדודות, מכאניות, נקישות על רצפת עץ. אנשים עטויי מסכות חולפים, מהנהנים. מי שישאל פעמים רבות לשלומך, הוא שאינו מקשיב לתשובה. רק חולף ומהנהן, מסתיר טפחיים, זומם מאחורי קלעים. העולם הוא במה וכולם משחקים, ומוטב שתמצא עצמך ביניהם ולא למולם, קהל שבוי ומולך שולל, רוקד בנשף אליו לא הוזמנת, האורח שנדקר בגבו באישון ליל, וקול זעקתו נלכד בצרימות הכינור.
שאלו את עצמכם פעם אחר פעם - כיצד הייתם נוהגים בחדר חשוך? כיצד יושפעו הערכים שלכם כשתהיו לבד, במקום לא מוכר, במצב סכנה? קלפו וקלפו את עצמכם עד שתגיעו למי שאתם באמת. רק אחרי שיוצתו המסכות עימדו מול המראה ובחנו עצמכם. מותר לטעות ומותר לרמות, רק היו הדבר האמיתי, האותנטי, הטבעי, היחיד, השלם. אנשים אמיתיים אינם זקוקים לנשף. הם אמיצים דיים כדי לרקוד לבד.
אם יחול כאן מפץ גדול ביום מן הימים, מוטב כי יהיה זה פיצוץ פנימי ובלתי-מבוקר. שיעיף לכל הרוחות את המגנים והשריון, את המסיכות והתחפושות, הפסיקו את המוזיקה המהפנטת. רק לנשום, בלי מחיצות ובלי הנחיות. להשתחרר, להתנער. להצדיק קיומנו עלי אדמה. להיות מסוגלים להישיר מבט אל אחר, ולפתוח חרכי אישונים, למתוח קו ישר אינסופי בין שתי נקודות של אמת.
שאלו את עצמכם פעם אחר פעם - כיצד הייתם נוהגים בחדר חשוך? כיצד יושפעו הערכים שלכם כשתהיו לבד, במקום לא מוכר, במצב סכנה? קלפו וקלפו את עצמכם עד שתגיעו למי שאתם באמת. רק אחרי שיוצתו המסכות עימדו מול המראה ובחנו עצמכם. מותר לטעות ומותר לרמות, רק היו הדבר האמיתי, האותנטי, הטבעי, היחיד, השלם. אנשים אמיתיים אינם זקוקים לנשף. הם אמיצים דיים כדי לרקוד לבד.
אם יחול כאן מפץ גדול ביום מן הימים, מוטב כי יהיה זה פיצוץ פנימי ובלתי-מבוקר. שיעיף לכל הרוחות את המגנים והשריון, את המסיכות והתחפושות, הפסיקו את המוזיקה המהפנטת. רק לנשום, בלי מחיצות ובלי הנחיות. להשתחרר, להתנער. להצדיק קיומנו עלי אדמה. להיות מסוגלים להישיר מבט אל אחר, ולפתוח חרכי אישונים, למתוח קו ישר אינסופי בין שתי נקודות של אמת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה