אילו יכולתי, הייתי מקיף עצמי רק בגזע השליטים. שליטי הזמן.
מחליף את רואי החשבון ברואי הנופים. את עורכי הדין בעורכי הביקורים. משוחח רק עם הרגועים שבאנשים, שאינם צדים את הרגע וממלאים עצמם חרטה על כל פספוס. שאינם חשים מבוזבזים. שאין הם פוזלים לקופסת הפאזל כדי לברר כמה רחוקים מהשלמת התמונה המוכתבת. מרשים לעצמם לאבד חלק, ולהשלים חלק אחר במקום לא מתוכנן.
הייתי תר אחר נטולי השעון ועתירי הסבלנות. אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ואינם מחפשים מה שהם רוצים ואין הם רוצים לחפש ואינם מחפשים רצון וחפצים הם בחופש. הם מזמינים אותו נטול, ולא דל. שותים אותו לאט. בישיבה ממושכת בלי הגבלה.
בניגוד למקובל לטעות, זהו גזע השליטים האמיתי. שרק במחיצתו נעים ורגוע, לשמוע אמיתות מחכימות ורגישות על החיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה