יום שני, 26 באוקטובר 2015

אחרי עשרים שנה

תגיד חבר, 
אתה אפקטיבי?

כלומר, לא סתם יעיל, שמבצע כל משימותיו במסירות ובמקצועיות כזו, שאינו מפנה ולו דקה להתבוננות על עצמו ועל חייו ועל חיינו. ועומד ביעדים בכזו שגרה, שאין מניחה היא לשנים שחלפו לטרוד את נפשו ולטרוף חלומותיו ולהציק לו בשאלות יתומות מענה. 

אני שואל, אם אתה אפקטיבי.
לא רק מאורגן, כמו ערימה מסודרת ומיושרת שמונחת על השולחן וברגע מנסרת בו שכבות עודפות של ניירת. שתמיד הנייר הראשון העומד בשער מניח את הדעת, ומסתיר תחתיו אין סוף מסמכים נשכחים שייתכן שטומנים הם סודות בין שורותיהם. ומתוך כל הסדר והארגון הזה חומק לו לרגע הרעש, שכה צורם הוא שאין לתרגמו למילים, וכה חרישי הוא שאינו נקלט באזני המבכרים לשתוק.

האם אתה באמת אפקטיבי,
ולא פשוט מדוייק, כמו שעון המצביע כל העת על עכשיו ואינו טורד מחוגיו במה שהיה ובמה שיהיה. ועל כן ינועו זרועותיו תמיד במכאניות עצובה, שקצבה מוקצב, נע במעגלים, עיוור לשטרם התרחש.

האם אתה אפקטיבי או סתם מתוכנן, כמו שביל שייקח אותך בדיוק לנקודה המוסדרת, ויוודא אישית, באבניו ובסימוניו, שתפספס את כל נתיבי המשנה העוקפים שיכולת לפלס בהם את עצמך.

אז אמור לי חבר,
האם אתה אפקטיבי?
כזה שאין מטילים ספק בהצלחתו,
שאינו מותיר שאריות או עקבות,
שמשלים את המשימה באופן נחרץ יותר מהמצופה,
שעוד שנים יהללו נפלאותיו וישבחו הישגיו,
שלעולם לא ישוב המצב לקדמת הגיעו,
שעולם חדש ייברא ברגע בו יסיים,
וכל אדם שיוולד אחרי יחוש כמו היה שם לפני,
כשיתעטף בסיפורים ובשירים ובאגדות.
כזה שאין כמותו ואין לפניו ואין אחריו.
שאין לו אח ורע ואם ואב.

אז אמור לי חבר, 
האם אתה אפקטיבי,
כמו רצח?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה