נו, אתם צודקים. זה נכון, ובלתי ניתן לערעור. אבל הם, האחרים, הם אוחזים בלהט. ובאבחתו הם פורצים דרך ודוהרים דרך שערים שקודם לכן נחשבו בלתי עבירים. ובעוד אתם מתהדרים בנוצות צדקתכם הם ממציאים מילים חדשות ודרכים עקיפות, מילים עקיפות ודרכים חדשות, כדי להבקיע את ההר ולצלוח את העמק ולזרוע בשממה בדיוק את הנבטים שאחר כך אתם תתקשו גם בעקשותכם הצודקת להכחיד מאור חמה.
נו, אתם צודקים. זה נכון, וידוע לכל. אבל הם, היריבים, הם חצופים מכם. והברק הנועז והיהיר הזה הולך ומתחזק, ובקרוב יהפך סופת ברקים שתשטוף את השמיים המעוננים ותשנה לחלוטין את האדמה כפי שהכרנו אותה. כי אינם מחכים עוד לאות משמיים, כי משפטים שלמים כתבו לבד מן האדמה. ואינם זכאים בדין, כי אם בדם. ואינם ממתינים למסמך שיהפכם למאושרים, כי אם מאשרים את עצמם ותרים כל העת אחר פרצות זעירות שפסחתם עליהם בצוק הזמנים והם איתרו בהם הזדמנויות פז קורצות וקורנות.
נו, אתם צודקים. זה נכון, ומשעמם. כי הם, המנצחים, נלחמים. ובמלחמה אין המפסיד מקבל הזדמנות שנייה. וכל קרב עשוי להיות קיומי. וכל מערכה חשובה ומרכזית ודרמטית. והתחבולה היא אם הדרך, והכל מותר ואפשר. וכשהם מתלבטים לאן לפנות הם עוקבים אחר ניחוח החשש העדין הנוטף מבין ידיכם הכנועות, והוא המתווה להם את נתיב ההתקדמות הבלתי פוסק, המתרחב אל פני נופים מרהיבים של עוצמה.
נו, אתם צודקים. אבל הארץ הזו לא ניתנה בידי צודקים. וההיסטוריה לא נכתבה בצדק. כי הצדק, כמו מעטה דק של נחמה בסופת שלגים. אין תועלת של ממש בו כשהכל סוער בחוץ. אין הוא מגן על קפאון דמו של אדם, הנהדף אל הרהורי תבוסתו, בצדק.
נו, אתם צודקים. זה נכון, וידוע לכל. אבל הם, היריבים, הם חצופים מכם. והברק הנועז והיהיר הזה הולך ומתחזק, ובקרוב יהפך סופת ברקים שתשטוף את השמיים המעוננים ותשנה לחלוטין את האדמה כפי שהכרנו אותה. כי אינם מחכים עוד לאות משמיים, כי משפטים שלמים כתבו לבד מן האדמה. ואינם זכאים בדין, כי אם בדם. ואינם ממתינים למסמך שיהפכם למאושרים, כי אם מאשרים את עצמם ותרים כל העת אחר פרצות זעירות שפסחתם עליהם בצוק הזמנים והם איתרו בהם הזדמנויות פז קורצות וקורנות.
נו, אתם צודקים. זה נכון, ומשעמם. כי הם, המנצחים, נלחמים. ובמלחמה אין המפסיד מקבל הזדמנות שנייה. וכל קרב עשוי להיות קיומי. וכל מערכה חשובה ומרכזית ודרמטית. והתחבולה היא אם הדרך, והכל מותר ואפשר. וכשהם מתלבטים לאן לפנות הם עוקבים אחר ניחוח החשש העדין הנוטף מבין ידיכם הכנועות, והוא המתווה להם את נתיב ההתקדמות הבלתי פוסק, המתרחב אל פני נופים מרהיבים של עוצמה.
נו, אתם צודקים. אבל הארץ הזו לא ניתנה בידי צודקים. וההיסטוריה לא נכתבה בצדק. כי הצדק, כמו מעטה דק של נחמה בסופת שלגים. אין תועלת של ממש בו כשהכל סוער בחוץ. אין הוא מגן על קפאון דמו של אדם, הנהדף אל הרהורי תבוסתו, בצדק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה