1. אלוהים
אמרו לכם, שצריך להאמין באלוהים. כי אלוהים הוא הסיבה לקיומנו בעולם, ואלוהים יודע להבחין בין טוב לרע ואלוהים שומר עלינו קטנים כדי שלא נתבלבל ונרצה להגיע לשמים.
אבל האמת היא, שהסיבה לקיומנו פועמת ברגעי חסד של משב סוחף, כשפנינו אל נוף עוצר מחשבה, כשרגלינו על פסגת התרוממות רוח. ורק אהבת אמת מבחינה בין טוב לרע. ואהבה עצמית היא הדרך לצניעות, ובלבד שתהא היא כנה ושלמה.
אמרו לכם, שצריך להאמין באלוהים. כי אלוהים הוא הסיבה לקיומנו בעולם, ואלוהים יודע להבחין בין טוב לרע ואלוהים שומר עלינו קטנים כדי שלא נתבלבל ונרצה להגיע לשמים.
אבל האמת היא, שהסיבה לקיומנו פועמת ברגעי חסד של משב סוחף, כשפנינו אל נוף עוצר מחשבה, כשרגלינו על פסגת התרוממות רוח. ורק אהבת אמת מבחינה בין טוב לרע. ואהבה עצמית היא הדרך לצניעות, ובלבד שתהא היא כנה ושלמה.
לכן ילדים, המנעו מסגידה לאל. תנו לו להאמין בכם.לשחררכם מכבלי תפילות. לטהרכם מעול מצוות ואיסורים.
2. מים פושרים
ההוראות על הסבון ברורות ומדאיגות: שטפו היטב במים פושרים כשחודר חול הנדודים לעיניכם. נקו את העיניים כשדואבת בהן זיעת העמל הרב. הוציאו מהם את הבזקי החלומות, את נצנוצי הדימיון ואת אורות התעתועים. הזרימו מים פושרים והקציפו סבון. וודאו את ניקיון מבטכם וזכות התבוננותו. מנעו מהלכלוך לטשטש את בהירות הקווים ונחרצות הדעת. מלאו עצמכם בתחושת הבטחון הנעימה של הקרצוף הפושר.
אך במקומות מסתור סודיים, מתחת לציפורניים ובעומק העור, שמרו בחשאי זכרון אסור: גן העדן מלא ילדים שנצרבו. מחיר יקר שילמו, והיו משלמים אותו שוב.
3. מצבות
המבוגרים אינם מבינים דבר. הם בנו מצבות של זיכרון והעניקו אותם למתים, שאינם עוד. ואתם, בנו מצבות לחיים. בנקודה בה התרגשתם לראשונה, במקום בו הבנתם, על שפת הנהר בה נסחפתם, בעמק בו זרעתם את עתידכם. שמרו נפשותכם מבטי קברות והקימו שדות זכרון לחיים. הקדישו רגעי התייחדות לאלה שעוד ישנם.
"שמרו נפשכם מבתי קברות"
השבמחק