"איזו פנסיה יש לך?", היא שואלת. ואני מודה שאיני יודע. היא איננה מאמינה ואני מתעקש. "לא פותח את התלוש".
"בטח יש לך תקציבית", היא אומרת. "אחרת לא היית מבקש לעזוב". ואולי אמרה בדיוק הפוך.
מישהו פעם הסביר לי שבחישוב לא מדוייק יחיד של תנאי הפנסיה אני יכול להפסיד מליון שקל.
מישהו אחר אמר לי פעם שלא יעזוב את מקצועו המשעמם כי הפנסיה כבר באופק.
אולי הייתי פותח את תלוש המשכורת, אם היה מסתתר באחד הדפים שם חישוב מדוייק של שווי יום בחיינו. האם בכלל ניתן לאמוד חירות? ברור לכל שחירות אמיתית ומקורית עולה הרבה יותר מהחיקויים הנמכרים בכל חנות. האם ניתן לכמת אושר? ידוע שמחירו קבוע ואין נהוג להעניק בו הנחות. האם ניתן לתמחר שקט? ולנכות ממנו מיסי רעשים וזוטות?
אין מתנה גדולה יותר שיכול אדם לתת לעצמו מאשר התעלמות מסוג הפנסיה שלו. מאשר להימנע באופן שיטתי מפתיחת התלוש. מי שסובר כי נתחרט על כך בזקנה, טרם הפנים את סיבות החרטה האמיתיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה