"...העבריין, בעודו נוסע במכוניתו, נתפס במהירות ממוצעת כשבדמו כמות מופרזת של קפאין, פי שלושה מהמותר..."
מדוע לשתות כל כך הרבה קפאין? אם אין בכוחנו לפקוח עיניים מוטב לסגור אותם. אם חייבים אנו לשתות משהו, מוטב שיקהה את חושינו ולא יחדד, שיתן לדמיון להבקיע את השממון, וימהל את צבעי השגרה במכחול גס. שישקו אותנו אומץ וטוהר, שיערבבו בנו רוח וכוח. בלי קצף ובלי סוכר.
ומדוע לנו לנסוע במהירות ממוצעת? נדמה כי זו הבחירה הגרועה ביותר שיכול האדם לעשות. מוטב לו אולי לנסוע מהר ולהגיע לאינספור יעדים הממתינים לו במהלך הדרך. יגיע אליהם ראשון כשהם עודם בתוליים, ינשום את האוויר במערומיו, יחוש בלחות קרקע שטרם ספגה נטע זר. ואולי ברצותו יאט דרכו וינוע בפסיעות איטיות, שרק בהן אפשר באמת להבחין בצללים על המים או פנים נשכחות מאתמול. רק חלשים נוסעים במהירות ממוצעת. ובאותה מהירות הופכים הם ממוצעים בעצמם.
ומדוע לו לאחוז בהגה? כדאי בכלל שימעיט בנסיעות וירבה בהליכות. מהאלה שמתחילות מסע חשוב ורחוק אבל מסתיימות בבית. ואם כבר יסע, שיהיה זה להרים או לים. ומוטב שבקיץ. ורצוי שלזמן ממושך. וראוי שלא לבד. ונכון לעכשיו.
ואם יחליט אמנם שזוהי דרכו, יאוחל לו שתאוץ לו הדרך ושלא יעצור באדום. יורו לו כל התמרורים לנוע קדימה, ימסו פסי ההאטה אל שולי הכביש, ויירחקו פסי ההפרדה שחצצו בין נתיבי הדרכים. ינתנו לו כל סימני הדרך ויקראו לו להמשיך. כל עוד לא יפתח מפה וייתן למצפנו להוליכו בבטחה, לאן שתוביל הרוח, גם בחלונות סגורים.
ואתם? כיצד אתם נוהגים? ולאן?
מדוע לשתות כל כך הרבה קפאין? אם אין בכוחנו לפקוח עיניים מוטב לסגור אותם. אם חייבים אנו לשתות משהו, מוטב שיקהה את חושינו ולא יחדד, שיתן לדמיון להבקיע את השממון, וימהל את צבעי השגרה במכחול גס. שישקו אותנו אומץ וטוהר, שיערבבו בנו רוח וכוח. בלי קצף ובלי סוכר.
ומדוע לנו לנסוע במהירות ממוצעת? נדמה כי זו הבחירה הגרועה ביותר שיכול האדם לעשות. מוטב לו אולי לנסוע מהר ולהגיע לאינספור יעדים הממתינים לו במהלך הדרך. יגיע אליהם ראשון כשהם עודם בתוליים, ינשום את האוויר במערומיו, יחוש בלחות קרקע שטרם ספגה נטע זר. ואולי ברצותו יאט דרכו וינוע בפסיעות איטיות, שרק בהן אפשר באמת להבחין בצללים על המים או פנים נשכחות מאתמול. רק חלשים נוסעים במהירות ממוצעת. ובאותה מהירות הופכים הם ממוצעים בעצמם.
ומדוע לו לאחוז בהגה? כדאי בכלל שימעיט בנסיעות וירבה בהליכות. מהאלה שמתחילות מסע חשוב ורחוק אבל מסתיימות בבית. ואם כבר יסע, שיהיה זה להרים או לים. ומוטב שבקיץ. ורצוי שלזמן ממושך. וראוי שלא לבד. ונכון לעכשיו.
ואם יחליט אמנם שזוהי דרכו, יאוחל לו שתאוץ לו הדרך ושלא יעצור באדום. יורו לו כל התמרורים לנוע קדימה, ימסו פסי ההאטה אל שולי הכביש, ויירחקו פסי ההפרדה שחצצו בין נתיבי הדרכים. ינתנו לו כל סימני הדרך ויקראו לו להמשיך. כל עוד לא יפתח מפה וייתן למצפנו להוליכו בבטחה, לאן שתוביל הרוח, גם בחלונות סגורים.
ואתם? כיצד אתם נוהגים? ולאן?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה