מדי בוקר נפקחו עיניו בדיוק באותה השעה. רכיב משוכלל במעגליו הפנימיים לא אפשר למערכותיו להתניע אתחול בשעה מאוחרת יותר. העיניים נפקחו יחד, יוצרות מבט קר ומתכתי, שליווה אותו עד סוף היום. ובימים קרים במיוחד בהם קפאו גלגלי השיניים המכניים נותרו העיניים פקוחות עד שהיה צריך לשמן אותן במטלית ספוגת אלכוהול.
סקרנים ומציצנים שניסו לזהות את מקור האנרגיה נותרו מאוכזבים. הוא הוחבא היטב תחת שלדת המתכת. שם, מתכת לפלדת השריון הותקן מנוע שהסתובב בעקביות בכוח האינרציה. הייתה זו האינרציה לבדה ששמרה על פעימות ליבו, שאפשרה לו להתעורר מדי בוקר.
המאמצים להתקין מערכת הפעלה תבונית עלו בתוהו. לכן, נאלצו להסתפק בתוכנת אינטילגנציה רגשית מלאכותית. בלחיצת כפתור הופעלו תוכניות של חיוכים ואכזבות. מתג פנימי נסתר שלט בעוצמת הרגש. איש לא הבחין בתרמית. אף אחד לא חשד.
מערכות הגנה פנימיות שמרו על תפקוד ברציפות. כשנפל בורג, נוצר עם הזמן חדש. כשמשהו התפרק מבפנים, תוכנתו המערכות ליצור אשליה של תכולה חדשה. החימום הפנימי שמר עליו בצינת חורפים. מפזר רוח מובנה הגן מפני חלודה. הרובוט היה שמור במצב טוב כל הזמן. מתוכנת ומתפקד.
הפעם היחידה שהדהים את יוצריו הייתה ביום בו התקלקל. תוך דקות ספורות זיהו את שהשתבש. במהרה הבינו שאין טעם לתקן. בזריזות חילצו את חלקי החילוף. רק פניו עוררו בהם אימה. רק עיניו. שחיוך דק ובלתי מוסבר הדהד בהם ללא פשר. חיוך שבישר שלווה, נחמה שלא היה בה שום דבר מתכתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה