אל תדאגי. כשיתאסף האומץ וישלח זרועות נטולות מחוגים אל מקל הנדודים אצא אל הדרך. אלך בשבילים מסומנים ואסמן חדשים, אפליג ביבשות ואכבוש אוקיינוסים. בעיניים פקוחות ונטול דאגה אתמסר אל הלא נודע.
אל תדאגי. מבטיח לך כי לא אספר לך על כוונותיי להסתכן. אשמור נפשך מהרפתקאות מסמרות שיער ומצלקות שאצבור במעלה הדרך. מלילות אבודים בהם אשן תחת כיפת השמיים ספוג בדמעות געגועים. רק חיוכים אשלח לך משם. רחבים וכנים וטובים שכמותם לא ראית מעולם. גם אני עוד לא ראיתם.
רק תני לי לצאת לדרכי. זכרי כי טרם הוקסמתי ממיזוגן של עונות השנה והלב. טרם התרגשתי מנחל נסתר, מעמק שופע תקווה. עוד לא נבראתי מחדש. עוד לא טעיתי בדרך בכוונה. עוד לא פסעתי בשביל שום דבר. ריאותיי ריקות מאוויר נטול סיבה. פעימות ליבי אינן דוברות שירת נופים. צר עולמי, צר הוא עליי. צר לו עליי, וצר לי עליו. על שטרם נפגשנו באמת, על שטרם הכרנו שנינו, אותי.
שלחי אותי למסע, אם אהובה. ותני בי את ברכת הדרך הכנה שלך בכמוסות מבטך. והפקידי בכיסיי את מטבעות התעוזה הנחוצים לי לצאת. אל תדאגי. אחיה. אחיה כמו שלא חייתי מעולם. אצא לחופשי כמו מרחם עבדות אל אור השמש המשלהב הזה. ואוקיר לך תודת נצחים על שהותרת לי לפרוש כנפיים רגע לפני שנשתכח מהן הרצון לעוף.
אל תדאגי. שמחי בשבילי. ושמחי גם בשבילך. דמעות אושר ימלאו אותנו, לא פרידה. על שהעזנו לחיות ולא הרפנו. סלחי לי. עוד אשוב לראותך ולספר. אולי גם אקחך איתי. אל תדאגי. אל תדאגי, אתקשר מהדרך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה