כשהיינו קטנים, לימדו אותנו זהירות בדרכים. רצו לוודא שאנו בקיאים בכללים (גם כשהיו בקיעים בכללים) לפני שיוצאים לדרך, ומכירים את הסימנים, ויודעים ממה להיזהר וכיצד להגיע ליעד חפצינו בזהירות, באחריות.
אחד השיעורים המורכבים עסק במתן זכות הקדימה. למי מעניק החוק את ההזדמנות להוביל ראשון, מי נכון לפסוע בראש המחנה בחזית הדרך, בקדמת השיירה.
מועמדים רבים דורשים את הזכות. הרכבים הגדולים ביותר, המהירים ביותר, החזקים. כולם רוצים להוביל ומאמינים שהם ראויים לכך. כי בעולם בו החוקים עמומים, כל אחד יכול לטעון לכתר. וההמונים, נדרשים להכריע למי יינתן השרביט, למי נוטה השכל הישר, למי קורא הלב. וכדי למנוע את הבלגאן וחוסר ההחלטיות, נקבעו חוקים ותקנות.
הייתה זו הפעם הראשונה בה נתקלתי בהיגיון הבסיסי המחבר בין ההובלה והראות. כיוון ששדה הכביש מסוכן הוא, ושדה שיקול הדעת חמקמק, נקבעו התקנות על פי שדה הראייה. מי שמצוי בעמדה ויכולת המקנים לו את כושר ההתמצאות, הזיהוי וההתרעה המוקדמים, הוא שיכול לקבל את ההחלטה המושכלת ביותר. הוא שרשאי וזכאי, אך גם צריך ומחוייב, לנהל את סדרי התנועה, ולסייע להמוני הנוהגים להבין את הסדר הטוב שיעשה חסד עם הכלל.
נתקלתי בזיקה ההדוקה הזו פעם נוספת בשירותי הצבאי. למדתי מנהג עתיק לשלוח צעירים טובים אל שטח צופה בקדמת המחנה כדי לשפר את ראותם. חובת ההתרעה ניתנה לעומדים על המשמר כזרוע ראשונה במעלה עבור המלך. רק השליטים שהרחיקו ראות שרדו. לא רק משום שהיטיבו לזהות את הסכנות מבעוד מועד, כי אם משום שזיהו את הקשר שבין התכנון וההתבוננות, בין הצפייה למרחקים לבין הדאגה לקרובים.
ועתה, אני שב ומתחבט בקשר הטעון הזה, והקשריו חיים ותקפים וקיימים. יש בין המלכים בימינו מצטייני מישוש, המהירים בזיהוי המגמה העדכנית המתפתחת. ויש רבי קשב, המאזינים בעניין לכל יועץ. יש הבוחנים ממרחק כל עניין ומתדיינים אם יש בו טעם, או ספקנים חשדניים התרים אחר ריח אימה ופחד. לכל אלה, כך מלמדנו הניסיון הטוב, לא נוכל להעניק את הזכות להוביל ולהנהיג. מלכים חלשים הם, טועים ומטעים, שאין שרידות הממלכה מובטחת בימיהם.
את טובי הראות נבקש, את מרחיבי הדעת ומורי הדרך ומרחיקי ההבנה. שיגרמו לנו לראות את שצר מבטנו מלקלוט, ויפקחו בנו שער לדרכים נכונות. שיביטו בנו בעיניים אמיצות ויסבירו לנו, לכולנו, היכן אנו טועים. כיצד ניתן לתקן. שיוכיחו לנו תבונתם ויוכיחו אותנו בעיוורוננו. כדי שנדע שיש צופי אמת בפני המחנה, ושאנו למדים ומשתנים. בדיוק כפי שנדרש בשיעורי זהירות בדרכים, שחשיבותם עולה בדרכים מסוכנות במיוחד, עקלקלות ומתחלפות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה