מחקרים מדעיים מדוייקים שמעולם לא פורסמו, מצביעים על שעורי תמותה גבוהים בקרב בני אדם תמימים, שלא הופגנה כלפיהם כנות מספקת. בתוכם, גם צעירים, שהולכו שולל, שהוסתרה מעיניהם התמונה בכללותה, שהונחו להאמין באשלייה, שנתבדו ונמלאו תדהמה ואכזבה מאוחר מדי. רבים מהם לא התאוששו ושילמו מחיר יקר. הבודדים ששרדו סבלו מצלקות עמוקות, ממאנות מרפא. כך עולה משורת מחקרים חדשים, עדכניים, שהצליחו להוכיח לראשונה מדעית את חשיבותה של הכנות, את נפלאות האמת ואת הסכנות הטמונות בדרכי רמייה פתלתלות, גם אם לא נעשו במזיד, גם אם מתוך רגע קטן של אנוכיות טבעית שגברה על קריאתו הנואשת של המצפון לפתוח את הלב.
ומחקרים מלומדים נוספים שטרם נחשפו, מצביעים על אחוזי תמותה גבוהים בקרב ילדים, מכל הגילאים, שלא זכו לקבל די חיבוקים. המדענים גילו, ממש במקרה בשוליו של מחקר שעסק באריכות ימים ובשיעור חיוכים, כי החיבוק מזרים לעורקי הדם תרכובות כימיות מסויימות החיוניות לשרידות הגוף. הופתעו לקבוע במסקנותיהם כי בצד שלל המולקולות הכימיות הקיימות בטבע, בין כל תוספי המזון והמינראלים החיוניים, דווקא מינון נמוך של "סמי חיבוק" הם סוד החיים. קבעו - ופרסמו. ומרבית הקוראים שכבר סקרו כל כך הרבה מחקרים נטו להתעלם.
ואולי, לא היו הדברים מעולם. לא נערך מחקר ולא פורסם. לא נמצאו ההוכחות ולא הוצגו הנתונים. אולי כל זה אלא רק תחושת בטן, שאין ולא תהיינה לה הוכחות מדעיות. עד שיתברר העניין, מוטב לא לקחת סיכונים. החיים קצרים, וגזילתם יקרה ומייסרת. עד שיוכח אחרת, היו כנים וחבקו. זה מה שממליץ הרופא הכללי, שבחן את הלב, הראש והבטן. המליץ, ונעלם. הותיר לכם לעשות מה שאתם מבינים מזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה