יש דקות עדינות ביום, חבויות בקו תפר רקום דמדומים, שעת בין ערביים חמקמקה. בין כתליה שולחים עננים כחושים אצבעות ורדרדות אל מרבד רקיע משחיר, מטילים תאורת פנסי פלאים על עצים דוממים. מתמלאים הרחובות כרסומים דקים של סוליות השבים לביתם. וניחוח ארוחות מברך העוברים תחת חלונות שעודם פתוחים. ושלווה נדירה מפזמת צלילי "ערב בא", מחבקת משפחות שהתאחדו סביב שולחן מואר.
יש דקות מפעימות של אדם בין עצמו לעצמו בראותו נוף או בחלוף הרוח. בטרם ימהר לדחותם, לשוב לעיסוקיו, להסיט מבטו מענניו לענייניו. לוותר בבגרות על רגעי הזהב הבודדים המותירים לו להתרגש שוב כילד.
ואני, אין חלקי ברגעי ההולדת. מדלג על גב טלאים ברציפות המזינה את עצמה. קווי התפר מתמוססים במהירות, כקרן פז באפלת פלדה, שואבים עמם מילים שלא נאמרו, מחשבות שנקטפו, נשימות שנדחו עד אין קץ. ריצה בדילוגים, מהיום למחר ובכלל, ללא הרף. פן תחלופנה עיניים תמימות ולו לרגע על פני אופק מזהיב. פן יגיע ניחוח צמיחת החיים לחוטמים חתומים. פן יפרו סדרו התקין של קצב הלב. עוד יותירו טעמו המר של פספוס על שפתיים סדוקות.
יש דקות מפעימות של אדם בין עצמו לעצמו בראותו נוף או בחלוף הרוח. בטרם ימהר לדחותם, לשוב לעיסוקיו, להסיט מבטו מענניו לענייניו. לוותר בבגרות על רגעי הזהב הבודדים המותירים לו להתרגש שוב כילד.
ואני, אין חלקי ברגעי ההולדת. מדלג על גב טלאים ברציפות המזינה את עצמה. קווי התפר מתמוססים במהירות, כקרן פז באפלת פלדה, שואבים עמם מילים שלא נאמרו, מחשבות שנקטפו, נשימות שנדחו עד אין קץ. ריצה בדילוגים, מהיום למחר ובכלל, ללא הרף. פן תחלופנה עיניים תמימות ולו לרגע על פני אופק מזהיב. פן יגיע ניחוח צמיחת החיים לחוטמים חתומים. פן יפרו סדרו התקין של קצב הלב. עוד יותירו טעמו המר של פספוס על שפתיים סדוקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה