יום שבת, 23 בפברואר 2013

כמו מכוניות

לפעמים אנשים, הם כמו מכוניות. השריטה הראשונה מאכזבת, מלחיצה. מעוררת דאגה באשר לירידת ערך השוק. כתם לכל החיים. ואחרי, מתרגלים. אפילו מתחילים לחבב. קיומה הופך את העניין לגשמי יותר, חביב ומוכר. תזכורת נצחית לכך שלא לקחת הדברים ברצינות יתר. תווית של מציאות לא מעובדת, חריתה לא צבועה.

כמו מכוניות. לפעמים מתקלקל, וצריך לתקן. לפעמים מחליקים ומאבדים שליטה. חוסר זהירות עלול להביא מישהו לגרור אותך למקום אליו לא התכוונת. וזה עלול להסתיים במחיר גבוה. ובכלל, התאונות הכי רציניות קורות לנוהגים בזהירות. לא תמיד יש ביטוח. לא תמיד אפשר להתחמק ברגע האחרון, או לאותת למישהו מראש. סע לאט.

בדיוק כמו מכוניות. נשחקים לאורך הדרך, מגלים שבצד הניסיון הנצבר כבר קצת קשה לסחוב בעלייה. שהמנוע כבר לא צעיר. ובדיוק כמותן, גם האנשים עוברים את התהליך הידוע, משלב תאוות המירוץ לשלב התמרון בשטח, ובסוף התמקמות במשפחתית. רק לוודא שלכולם יהיה מקום. וחנייה שקטה ובטוחה, מתחת לבית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה