ולפסגה הזו הגיעו שניהם, כמעט באותו הזמן. הדעת הגיעה קצת לפני הזמן, שקולה ורגועה. נערכה היטב לפגישה והיטיבה לתכנן מה ברצונה להעלות, ומהם הקווים האדומים שתציג. רגש, התפרץ פנימה ברגע האחרון, שכבר הוטל ספק באם בכלל יצוץ. כניסתו הדרמטית, נסער ורוגש, עוררה מלכתחילה את התחושה כי הפסגה לא תתנהל על מי מנוחות, וכי כלל לא בטוח שיושגו הבנות של ממש.
הדעת עמדה ראשונה, והציגה תביעותיה. שלפה מכיסה מסמך ותבעה מהרגש להתחייב כי מעתה ואילך ישמור על תיאום מלא של מהלכיו ויקטע לאלתר נטייתו הנלעגת להשתולל כחסר תקנה. אין כל מניעה בראייתה לקיומו של הרגש, הבהירה בדייקנות, אולם מוטב יהיה שיבין את מקומו המשני, ובכל מקרה שלא יעלה על הדעת - הדגישה.
הרגש התקשה לעצור עצמו נוכח הדרישות והגיב בשלילה מוחלטת ונזעמת. לא ייתכן כי ינסו לבלום אותו בתכסיסים זולים. הרי הוא שמביא להתעוררות הנפש והיצר, וידוע לכל שבלעדיו אין תקווה ואין עתיד. הוא הצבע והוא הדמע, הוא שנותן טעם ורוח. הדרישות שהושמעו, התקיף, הן בגדר יציאה מן הדעת, והרי ברור לכל שהשליטה צריכה להימסר בידיו. הוא מכבד כמובן את מקום הדעת ואת דעת המקום, אולם סבור כי נפלאות התבונה נכון שיוכפפו לרגשי הלב.
הנוכחים מחוץ לחדר התקשו להתעלם מפרפורי התרעומת שליוו את הוויכוח. המחלוקת הסוערת בהנהלה העסיקה את הגוף כולו, ושיתקה רבות מהמערכות החיוניות. בהעדרן, לא נותר אלא לשבת ולהמתין להכרעה. ואולם זו, כך מסתמן, סירבה להגיע. חרף הצעות הפשרה השונות שהוצגו מטעם האינטואיציה, המצפון והאמונה - לא נמצאה נוסחה לאיזון הולם בין הזרמים. הדי הוויכוחים התפשטו גם לחלל הבטן והריאות, מייצרים פיק ברכיים ואזלת יד, ומסרבים להרפות. שני הצדדים מבקשים למשול, ופתרון אין בנמצא.
רע ומר הוא הויכוח, וצרת רבים לא תנחמו. והוא מוסיף להתפתח ולהתגלגל בעוצמות שונות ומגוונות. ועל דבר לא הצליחו השניים להסכים, ואיש לא הואיל לוותר. כולל על כתיבת הטקסט הקצר הזה, שעד עתה לא ברור במובהק מי האחראי ליצירתו.
הדעת עמדה ראשונה, והציגה תביעותיה. שלפה מכיסה מסמך ותבעה מהרגש להתחייב כי מעתה ואילך ישמור על תיאום מלא של מהלכיו ויקטע לאלתר נטייתו הנלעגת להשתולל כחסר תקנה. אין כל מניעה בראייתה לקיומו של הרגש, הבהירה בדייקנות, אולם מוטב יהיה שיבין את מקומו המשני, ובכל מקרה שלא יעלה על הדעת - הדגישה.
הרגש התקשה לעצור עצמו נוכח הדרישות והגיב בשלילה מוחלטת ונזעמת. לא ייתכן כי ינסו לבלום אותו בתכסיסים זולים. הרי הוא שמביא להתעוררות הנפש והיצר, וידוע לכל שבלעדיו אין תקווה ואין עתיד. הוא הצבע והוא הדמע, הוא שנותן טעם ורוח. הדרישות שהושמעו, התקיף, הן בגדר יציאה מן הדעת, והרי ברור לכל שהשליטה צריכה להימסר בידיו. הוא מכבד כמובן את מקום הדעת ואת דעת המקום, אולם סבור כי נפלאות התבונה נכון שיוכפפו לרגשי הלב.
הנוכחים מחוץ לחדר התקשו להתעלם מפרפורי התרעומת שליוו את הוויכוח. המחלוקת הסוערת בהנהלה העסיקה את הגוף כולו, ושיתקה רבות מהמערכות החיוניות. בהעדרן, לא נותר אלא לשבת ולהמתין להכרעה. ואולם זו, כך מסתמן, סירבה להגיע. חרף הצעות הפשרה השונות שהוצגו מטעם האינטואיציה, המצפון והאמונה - לא נמצאה נוסחה לאיזון הולם בין הזרמים. הדי הוויכוחים התפשטו גם לחלל הבטן והריאות, מייצרים פיק ברכיים ואזלת יד, ומסרבים להרפות. שני הצדדים מבקשים למשול, ופתרון אין בנמצא.
רע ומר הוא הויכוח, וצרת רבים לא תנחמו. והוא מוסיף להתפתח ולהתגלגל בעוצמות שונות ומגוונות. ועל דבר לא הצליחו השניים להסכים, ואיש לא הואיל לוותר. כולל על כתיבת הטקסט הקצר הזה, שעד עתה לא ברור במובהק מי האחראי ליצירתו.
שני יסודות / זלדה
השבמחקהַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹש
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה
כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן
כַּמָּה עוֹטֶה גָאוֹן
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל
אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים
הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה
בְּלִי שֶמֶץ שֶל טֵרוּף
בְּלִי שֶמֶץ שֶל רוּחָנִיּוּת
בְּלִי שֶמֶץ שֶל דִּמְיוֹן
בְּלִי שֶמֶץ שֶל חֵרוּת
בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.
לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת
אֶת הַמִּמְסָד
שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ
בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.
הַבְּרוֹש שוֹתֵק,
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִמְיוֹן
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת
אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָבִין
הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַאֲמִין.