***

להיות איש מפורסם - זה לא נאה,
זה לא מה שנושא אל הפסגות.
אין צורך לאסף תיק ביקורות עבה
וכתבי יד לשמור כאוצרות.


מטרת היצירה היא התמסרות,
ולא פרסום או מחמאות.
בושה לאיש חסר כל חשיבות
להיות נושא שיחה בפי בריות.


כן, יש לחיות בלי לטפח תארים,
לחיות, כך שבסוף דבר
תשאף אליך אהבת המרחבים,
תשמע את קריאתו של המחר.


ויש לשמור על לובן הבקיעים,
שבגורל, ולא בין ניירות,
פרקים ואף רגעי חיים שלמים
אל השוליים יש לדחות.


וגם לטבול בלא-מוכר,
לשקוע בו בלי עקבות,
כמו ערפל עוטף את הכיכר,
ולא רואים שום פרט ואות.


ואחרים ילכו בעקבותיך צעד-צעד - 
שרשרת עקבות עודה לחה,
אבל אתה בעצמך אינך צריך לדעת
מה כשלון, מה הצלחה.


אתה צריך בלא לאות
לדבוק בעצמך, כל נים וכל מיתר,
וזה הכל, לשמור על החיות,
לשמור על החיות, עד שנגמר.




בוריס פסטרנק, 1956