אי אפשר להשוות

אי אפשר,
אי אפשר להשוות.
כי שם התרחשו הדברים ביערות רחוקים, וכאן זה מעבר לגבול.
והימים היו ימים אחרים, ועכשיו ימים כתיקונם.
ושם נעשו הדברים בשיטתיות וכאן באלתור של רגע.
שם הונהגו המעשים בתורות גזעיות, וכאן מלחמת אחים.
ושם הרי התנהל הכל בחורף, בקפאון שקט ואלגנטי של שלג. 
וכאן, טובחים כמו חיות באמצע הקיץ, בחמסין האזורי.
ושם הרי נעשה הכל בהסתר, במחשכים,
וכאן הכל גלוי ופומבי, והתקשורת מפיצה לכל עבר.
שם לא ידעו, וכאן הכל יודעים.
ושם היו חזקים מול חלשים, וכאן לא ברור מי אכזר ומי קורבן.
ושם טבחו מליונים, וכאן רק כמה עשרות אלפים.
ושם בגרמנית, וכאן בשפה אחרת. שלא תמיד נעים לשמוע.
ובכלל,  שם ברור היה שצריך להתערב, וכאן מוטב אולי לשתוק.
אולי חכם יותר להביט מהצד עד יחלוף.
עד ישתתקו זעקות הילדים הנבלעות בזוועות האילמות. 
כלום אין מבינים אתם את ההבדל?
ממילא ההפסד כבר גדול, והולך החשבון המוסרי ותופח. 
עד שכבר אי אפשר להשוות.
אי אפשר.