יום חמישי, 29 בנובמבר 2012

הוא יודע לתקן

הוא לא מושלם, כולם מודים. ועושה טעויות והכל. אבל תראו, אין כאן תחליף, ובאמת שהוא יודע לתקן. כשמשהו נשבר הוא מאלתר איזה דבק, וכשהבד נפרם הוא שוזר חוטים ומהדק. הוא כבר יחשוב על איזה פתרון, גם אם זמני. הוא נלחץ בהתחלה, אבל אז מאתר את דרך המילוט, את השיפצור הנדרש שיאפשר לזה להמשיך להתגלגל. ובסופו של יום, זה מה שהכי חשוב כאן. להתגלגל קדימה, להמשיך, לשרוד.

וכששמע שהם שוב מהללים את "המתקן", סגר את התריסים. לא יכול היה לשמוע את זה שוב. בחשכת ביתו, בחדר פנימי, במעבדה שהקים לעצמו, הוא יצר יצירות. יזם ובנה והינדס. הוא ברא יש מאין, וחידש וחזה. עמל ידיו זרע רעיונות והצמיח חלומות ששינו חיים. אין עניין בליבי לשמוע על אודות ההוא שהיטיב לתקן, הרהר. לא חשוב איזה דבק עמיד מצא עכשיו. לא לנצח נוכל לחבר ולתפור. בסוף נצטרך להציג משהו חדש וחסין ויצירתי. אחרת נמשיך להיסדק ולהישבר. מי שאינו מוביל, סופו שיידחף. יוסיף להתמכר לשרידות חסרת טעם. יוותר על האחיזה בהגה, יפסיד לגורל.

ולפעמים כשבהה בהם צוהלים ברחוב למראה המכונה רוויית התלאים שדהרה חרף שבריה ברחוב, צחק וכאב בתהיות ליבו. הייתכן כי מאמינים הם שכוח ההתמדה הוא בדבק? האמנם כנועים הם לחסדי התיקון? כיצד אין מבחינים הם, כי מקור הדהרה - במדרון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה