חלק קטן מהמדענים, ובהחלט לא רובם, מאמינים שהזמן הוא אשלייה. שבעצם, כל התקופות מתקיימות בעת ובעונה אחת. שבכל רגע נתון יש עבר, הווה ועתיד. עבורינו זה עדיף. אף פעם לא נאחר, אף פעם לא נפספס. הגילוי החדש ימחק את ייסורי המצפון ורגשות החרטה. יעלים את כאבי האכזבה ויפתח חלונות מוארים חדשים, מבטיחים ועל זמניים.
חלק קטן מהמדענים, ממש בודדים וספורים, מטילים ספק בריבונותם של החוקים והכללים. והם מעזים לטעון שהספדנו מהר מדי את האקראיות וצירופי המקרים. שבעצם, אלה תעתועי הגורל שמושלים בנו, שמשחקים בחיינו ומעמידים פנים כאילו מדובר בעקרונות טבעיים מוחלטים. עבורינו זה עדיף. לא נצטרך להתנצל ולא לשקוע בתכנונים. נרפה קצת מעול האחריות המשתק המונח על כתפינו ונתן הזדמנות לציפה ענוגה על פלגי מים סוערים, שוצפים ומתפצלים. לא נדמיין מה היה קורה אם. פשוט נקרה.
באורח פרדוקסאלי, הסיכוי הכי טוב שלנו להרוויח משהו אמיתי מהמדע, תלוי באמונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה