הספרים מלמדים אותנו לקבל את ההחלטה הנכונה. והסרטים מפצירים בנו לאמץ את הבחירה הראוייה. שלטי הדרכים מנחים אותנו לא לסטות מן השביל המוכר. המורים שלנו מחנכים אותנו לדבוק בחוקים. המנהלים שלנו מצפים שנמנע מהפתעות. מזג האוויר משכנע אותנו לשמור על סדר והיגיון. התמונות על הקיר מהללות את נחיצות המסגרת. השפה שלנו מנחה על כללי תחביר מחייבים. הטעם המוזיקלי שלנו מכתיב מקצב. העיתונים רודים בנו להישאר ולהישמר. החלומות שלנו מדוייקים. הפעימות שלנו קצובות. מה שהיה הוא שיהיה אלוהים נתן אלוהים לקח והשמש תזרח גם מחר. גם היא יודעת מה טוב בשבילה.
בחיים האלה אין מקום להחלטות אמיצות. הן סותרות את ההיגיון, את השכל הישר, את חוקי הטבע שעליהם ביסס האדם וודאות.
אך אם לא החיים הם שיביאנו אל אומץ הלב, שיהיה זה המוות. שההתקרבות היומיומית אליו תפיח בנו תעוזה. שהחשש מאפסיותו תניב בנו גבורת לוחמים. שכפור האדמה השקטה יזרים בנו רוח מחייה ודוחפת.
בתי הקברות מלאים מצבות ראויות של אנשים שבחרו חכם ונכון. ואין בהם זכר לאמיצי הלב. הם לעולם לא יפסיקו לחיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה