"Born Originals, how comes it to pass that we die Copies?" Edward Young
מה רבות הן השאלות הקיומיות, ומעטות הן התשובות. "פשוט היה עצמך!", מפצירים בנו הפילוסופים העתיקים והמודרניים, חכמי ההלכה והדתות האחרות, חברים והורים. כל מי שנגיעה לו לחיינו, ישירה ועקיפה, מפציר בנו לקיים ולהנציח את מי שאנו באמת. ואינו מרחיב או מסביר. רק משביע פן נתפתה להשתנות או להתפשר. שנשמר בנו ניצוץ אנושיות עצמאי, ייחודי.
ואמנם, הביטו על הנוף בצידכם, וראו אותו חולף. לא הזמן משיט אותו הלאה, לא רגליכם הרצות. נהפוך-הוא, יושבים אתה לבטח על המסלול, על פס הייצור. וכמותכם עוד רבבות עם אותם רצונות משוכפלים ואותו טעם נרכש (במיטב כספיכם), ואותם תחביבים ואותם ניסוחים ואותו עתיד. רק העבר מתחלף, מגוון. זהו מחיר היעילות ששילמנו כולנו. ביקשנו את הטוב ביותר ואיבדנו את המיוחד והפרטי. האבולוציה אינה מרחמת על הזנים האחרים, קוראי התיגר, שאינם נספגים בקלות בנשימה אחת רדודה.
ככל שמתקדם הפס, מתחזקת המחשבה. לא ניתן לעצרו, לא ניתן להאט. אין את מי לשכנע או להביס. המסילה מוסיפה לדהור, מתוכנתת, מתכנתת. למפעל אסור להפסיד, זו השיטה שעל הפרק. הסיכון עצום. לא, מהפס הזה אי אפשר לברוח בנעימים. חייבים לקפוץ, להימלט בחופזה. במפתיע, בזינוק פראי. טרם שינסו לעצור אתכם, טרם שתקפאו מאימת המחר. לפני שתואשמו באנוכיות. זהו שקר השקרים הניצב בקיומנו. האנוכיים מוסיפים לנוע בנוחות הייצור.
הביטו על המדף. עותקים בודדים, ספורים. מהוקצעים, משוכפלים. לא מתחשק לכם לכתוב משהו משלכם? לדבר בשפה אחרת? לקפוץ מהמדף?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה