"המקום שלא הייתי בו, לא אהיה בו. המקום שהייתי בו, כאלו לא הייתי. נדים בני אדם הרחק מן המקומות, אשר בהם נולדו והרחק מן המלים שנאמרו במו פיהם, ולא עוד בתוך ההבטחות, אשר הבטחו" עמיחי
אדם מביט עמוקות בתמונה, מצליף אצבעו במשטח ופוסק: "כזה אני רוצה". ומתכוון לאמר כך רציתי כל חיי ולכן משוגרות שאיפותיי הכמוסות, ובזו התמונה נאגרים כמוסות ליבי. ובלי משים, רושם הוא לזכותו הישג של ממש, וראוי הוא לתהילה וקנאה מעיני כל, על שסיכם בזה המשפט הקצר.
כי לא ביקש לאמר כי כזה הוא צריך או לכך הוא נדרש. ונמנע מלקבוע כי כך המצב או לשם הובילוהו החיים כנתון בכבלים על עגלות בקר בדרך אפר. רק צייר במכחול ידיו את היעד והגדירו במדוייק. הצליח לאתר בליבו את מטמון יצריו ולבחור מבין שלל הדלתות והדרכים את זו שתובילוהו אל נחלת האושר. ונמנע מלשקוע בפיתויי אין קץ ולטבוע באוקיינוס האפשרויות. לא התמהמה במחול הוויתורים העצמיים. לא הטיל עול הבחירה על עמיתיו, לא וויתר על זכויותיו. כך סתם, בשלוש מילים, חיבר פסוק של אמונה ותקווה על קלף מנצח, והכריז כי מצא את יעדו. עתה יוכל המסלול להתחיל בחישוביו. יארך ככל שיארך המסע.
מילונים סדורים על המדף. חלקם חיוורים במבוכתם, ואחדים סמוקים אדמדמים בכלימה. מותשים לעייפה, עמוסי מונחים, כשלו בתפקידם. אף לא אחד מהם הצליח להגדיר בפשטות מדוייקת כל כך את הרגע המזוקק בו הישיר האדם מבט אל גורלו. רגע פלאי של נחישות בלתי מתפשרת, שיחת נפש אינטימית ופתוחה של איש עם עצמו. זה הרגע לשמו אנו נולדים, ובהיעדרו מתים עוד בחיינו. מפת האוצר החשובה לעיתים מן התיבה המיוחלת. רגע של אמת. כזה אני רוצה.
אדם מביט עמוקות בתמונה, מצליף אצבעו במשטח ופוסק: "כזה אני רוצה". ומתכוון לאמר כך רציתי כל חיי ולכן משוגרות שאיפותיי הכמוסות, ובזו התמונה נאגרים כמוסות ליבי. ובלי משים, רושם הוא לזכותו הישג של ממש, וראוי הוא לתהילה וקנאה מעיני כל, על שסיכם בזה המשפט הקצר.
כי לא ביקש לאמר כי כזה הוא צריך או לכך הוא נדרש. ונמנע מלקבוע כי כך המצב או לשם הובילוהו החיים כנתון בכבלים על עגלות בקר בדרך אפר. רק צייר במכחול ידיו את היעד והגדירו במדוייק. הצליח לאתר בליבו את מטמון יצריו ולבחור מבין שלל הדלתות והדרכים את זו שתובילוהו אל נחלת האושר. ונמנע מלשקוע בפיתויי אין קץ ולטבוע באוקיינוס האפשרויות. לא התמהמה במחול הוויתורים העצמיים. לא הטיל עול הבחירה על עמיתיו, לא וויתר על זכויותיו. כך סתם, בשלוש מילים, חיבר פסוק של אמונה ותקווה על קלף מנצח, והכריז כי מצא את יעדו. עתה יוכל המסלול להתחיל בחישוביו. יארך ככל שיארך המסע.
מילונים סדורים על המדף. חלקם חיוורים במבוכתם, ואחדים סמוקים אדמדמים בכלימה. מותשים לעייפה, עמוסי מונחים, כשלו בתפקידם. אף לא אחד מהם הצליח להגדיר בפשטות מדוייקת כל כך את הרגע המזוקק בו הישיר האדם מבט אל גורלו. רגע פלאי של נחישות בלתי מתפשרת, שיחת נפש אינטימית ופתוחה של איש עם עצמו. זה הרגע לשמו אנו נולדים, ובהיעדרו מתים עוד בחיינו. מפת האוצר החשובה לעיתים מן התיבה המיוחלת. רגע של אמת. כזה אני רוצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה