א.
חדר קטן דחוק, צפוף. כסא קטן ושולחן שבור, מכוסה מפת ניירת עמוסת דפוס. על הקירות תלויות לכל האורך מראות ענק, שהושאלו מהקרקס שביקר בעיירה לפני שנים. והן מגדילות את הדייר לממדים אדירים ומשביעות את תאבונו. באחד הימים משך בעצמו את אחת המראות מעל הדלת. אין מקום בחדר הקטן לניירת ולפיתויים. וכאן התחושה המשכרת נעימה. יש הרי סיפורים על כאלה שנתקלו בחוץ במראות אחרות, אחרים. כאן נוח, מחמיא. לא חייבים שמש בשביל להסתנוור. שמש זה לאמיצים, שבתי הקברות מלאים בהם.
ב.
סוף סוף, ההר הגבוה בעולם, הכריז בלבו מחוייך. עוד רגעים ספורים יחל הטיפוס לצמרת. כמה המתין, כמה הרחיק עד שהגיע.מסע חייו אל פסגת חלמותיו. אך ראשית המסלול חסומה והמעבר דורש כרטיס. בצידי הדרך בקתת עץ דלה, ובה מוכר קשיש נמוך קומה.
כמה זה עולה?
בחינם!
כלום כסף?
כלום.
אז אפשר כרטיס?
לא. קודם צריך הכנה.
הכנה? מה היא כוללת?
רואה את המערה כאן מימין?
רואה.
אז לפני שאתה מתחיל בטיפוס אתה חייב להיכנס לשם. יש שם מדרגות. הרבה. אתה יורד עד הסוף למטה. תיזהר שם. חשוך ומחליק. וחלק מהמדרגות שבורות. אל תחזיק במעקה, הוא רעוע. ומקווה שיש לך בגדים להחלפה. מלוכלך ורטוב שם. ותזהר איפה שאתה דורך, הרצפה מלאת שברי זכוכית ומראות. תנשום עמוק עכשיו כי למטה האוויר דליל. שלא תיחנק.
עוד משהו?
בהצלחה.
כמה זמן זה לוקח?
משתנה. כל אחד בקצב שלו.
חייבים? אי אפשר פשוט לקנות כרטיס?
לא.
בטוח?
בטוח.
ואחרי זה אפשר?
אחרי אפשר.
וכשמסיימים לרדת מאיפה עולים? איפה זה מתחבר? מאיפה מתחיל הטיפוס?
אתה כבר תמצא לבד. אחרי שתרד תבין.
ג.
...וזו בעצם הסיבה שאני כל כך אוהב את הגשם, מסכם האיש הזקן לנכדו. והוא בוהה בו בעיניים מעריצות וממתין לדברי המשך, לסוף הסיפור. אך הסיפור אינו ממשיך ואת מקומו אוחזת שתיקה עמוקה.
אבל למה סבא? לא הבנתי למה דווקא גשם.
תראה, הוא מסביר בצלילות מעמקים. הגשם יודע שהוא זמני וחולף. הוא מבין שאינו אלא טיפה בים. חלק ממחזור בלתי פוסק ונטול פשר. ולמרות זאת אינו מוותר. הוא מחלחל ומצמיח חיים. הוא עולץ ושוצף. זורם וסוחף. אינו עוצר לחשוב או להרהר. מבין שאין לכך זמן. הוא רק צד את האושר, שלו ושל האחרים, ומגשים אותו בגשמיו. לפני שיתייבש המעיין, לפני שיצהיבו השדות. זהו סוד קסמו של מחול הגשם. ניצוץ קיומו. הלקח המרכזי שאני נוצר בתוכי עת הגעתי לחורף חיי. הזרע היחיד שאני מבקש להטמין באביב נעוריך. אהוב את הגשם. תלמד ממנו. היה כמותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה