"תאמיני לי, לפעמים אני חושבת שפשוט בא לי לקפוץ מהחלון", היא אומרת בנימה מיואשת לבחורה שעמדה לידה. זה לא ענייני אמרתי לעצמי, כהנחת הקרקע לקראת ההתערבות. "את יודעת", ניסיתי להסביר, "את עובדת כאן בקומת קרקע, חלון לא יתן הרבה תועלת", בחרתי בעניינות פרקטית. אבל באמת שלא צפיתי את הבאות.
"כן, זה נכון. אני עובדת בקומת קרקע, ואין פה הרבה חלונות. אבל רק שתדע לך שאני גרה בדירה יפה בקומה שנייה, ובה יש הרבה חלונות ויש אור, ואם אני ארצה אני אוכל לקפוץ משם. ובכלל, מוזר שאתה חושב שהתכוונתי למקום העבודה שלי בכלל. אנחנו כאן בכלל לא מאמינים שהעבודה היא חזות הכל, ויש דברים הרבה יותר חשובים מעבודה. צריך להיות מאושר, וצריך להיות עם הרבה חברים, וצריך להגשים את עצמך. העבודה זה רק מקום שאנחנו נמצאים בו חלק מהיום, מרווחים בו כסף כדי שנוכל לעשות את הדברים שחשובים לנו באמת, את הדברים שבגללם באמת נולדנו, שיום אחד נתגעגע אליהם מאוד. המקום שבאמת חשוב לנו זה המקום שנמצא מחוץ לעבודה, בחיים הפרטיים. בבית. ושם, בקומה השנייה שלי, אם אני ארצה, אני אקפוץ מהחלון".
היא סיימה את הנאום בשביעות רצון, מבחינה לכך שהקשבתי לכל מילה. בינתיים, סיימה להכין, והושיטה לי את הגלידה. "זה עשרים שקלים בבקשה". שילמתי והלכתי.
וואלה, עשתה לי חמוץ-מתוק.
"כן, זה נכון. אני עובדת בקומת קרקע, ואין פה הרבה חלונות. אבל רק שתדע לך שאני גרה בדירה יפה בקומה שנייה, ובה יש הרבה חלונות ויש אור, ואם אני ארצה אני אוכל לקפוץ משם. ובכלל, מוזר שאתה חושב שהתכוונתי למקום העבודה שלי בכלל. אנחנו כאן בכלל לא מאמינים שהעבודה היא חזות הכל, ויש דברים הרבה יותר חשובים מעבודה. צריך להיות מאושר, וצריך להיות עם הרבה חברים, וצריך להגשים את עצמך. העבודה זה רק מקום שאנחנו נמצאים בו חלק מהיום, מרווחים בו כסף כדי שנוכל לעשות את הדברים שחשובים לנו באמת, את הדברים שבגללם באמת נולדנו, שיום אחד נתגעגע אליהם מאוד. המקום שבאמת חשוב לנו זה המקום שנמצא מחוץ לעבודה, בחיים הפרטיים. בבית. ושם, בקומה השנייה שלי, אם אני ארצה, אני אקפוץ מהחלון".
היא סיימה את הנאום בשביעות רצון, מבחינה לכך שהקשבתי לכל מילה. בינתיים, סיימה להכין, והושיטה לי את הגלידה. "זה עשרים שקלים בבקשה". שילמתי והלכתי.
וואלה, עשתה לי חמוץ-מתוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה