יום שישי, 26 באפריל 2013

נועה הולכת לגן

כל הילדים יושבים ומציירים בצבעי גועש. ועל הניירות הלחים דשא ירוק, וגג אדום, ובית. כמו שלימדו ההורים, והסבירה הגננת. ואת, ילדה קטנה, דמייני נופים אחרים. עם אנשים על עננים, וגגות כחולים. תחלמי במכחול עולמות אחרים, בחרי בעצמך גוונים של חיוך.

כל הילדים בונים מגדלים מקוביות, ואת בתוכם. ושם תגלי לראשונה כמה מסובך לבנות ופשוט לפרק. כמה מסובך לשמור על יציבות כשרוצים להגיע גבוה. כמה נעים יותר לבנות יחד, כמה חשוב הבסיס האיתן, כמה תלויה כל קומה בשכבה שתחתיה. 

ואף פעם אל תישארי בתוך החדר בהפסקות. צאי החוצה, אל השמש והחול. אל מקור הרוח.

ולטפי הרבה חיות. כל אחד ראוי לליטוף הגון מדי פעם.

והמשיכי לחייך ולרקוד בכל פעם שהמוזיקה מתנגנת. מעכשיו ועד עולם.

וחשוב מכל, ילדה קטנה, אהבי את כל הילדים בגן. הגבוהים והנמוכים, רזים ושמנים, בכל הסוגים. שחקי עם מי שתרצי, אבל כבדי את כולם. את ההבחנה בין הצבעים שמרי לדף הציור. את הקוביות צריך לבנות יחד. כולם רוצים וראויים לרקוד ולצחוק תחת השמש. למדי אותנו איך לעשות את זה. הזכירי לנו מאין באנו. הציפי אותנו באהבת אין-תנאי הנצורה בתמימות ילדים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה