בזכות אבא שכזה גדל הילד, חדור אמונה ומלא בטחון. וזכה בעיני הנחושת שלו, ובאומץ לבו. ועל אף שכמעט ולא הכיר אותו, הפך אותו לאבא. כך התנחמה אחר כך האם. בקול שבור, שלא הייתה בו כל נחמה.
בזכות ילד שכזה הפכה האם למאושרת. וכשלא הבחין, הציצה בו בפליאה. כמה דומה הוא, כמה עזים הקווים המשותפים. בתווי הפנים, בשפתיים הנושכות סוד. ובזכותו זכה האב שמישהו בעולם הזה יקרא לו אבא. אך הילד הזה לא זכה. הלך צעיר, מדי. הותיר געגועים וחלומות שלא יתגשמו.
בזכות האם הזו נותר מי שיספר, ויזכור. ויפקוד את מקום קבורתם, מדי שבוע באותה השעה. שם, בספסל המשקיף אל ההרים, היא מדמיינת אותם יושבים יחד. כבר שנים שהיא מגיעה לכאן לבדה, מדמיינת את המפגש.
בזכות הדמעות שלנו תצמיח האדמה המקוללת הזו ענפים חדשים. וכמותינו ישאבו חלומות של לבלוב משורשיהם. אם רק לא ייגדעו ידברו בנו דברי זכות. יספרו אודותינו שבחרנו בחיים, שביקשנו שלום. ברוח סתיו ירשרשו העלים את קורותיהם. ילחשו סיפורים קטנים, שהפכו אותנו למי שאנחנו.
בזכות ילד שכזה הפכה האם למאושרת. וכשלא הבחין, הציצה בו בפליאה. כמה דומה הוא, כמה עזים הקווים המשותפים. בתווי הפנים, בשפתיים הנושכות סוד. ובזכותו זכה האב שמישהו בעולם הזה יקרא לו אבא. אך הילד הזה לא זכה. הלך צעיר, מדי. הותיר געגועים וחלומות שלא יתגשמו.
בזכות האם הזו נותר מי שיספר, ויזכור. ויפקוד את מקום קבורתם, מדי שבוע באותה השעה. שם, בספסל המשקיף אל ההרים, היא מדמיינת אותם יושבים יחד. כבר שנים שהיא מגיעה לכאן לבדה, מדמיינת את המפגש.
בזכות הדמעות שלנו תצמיח האדמה המקוללת הזו ענפים חדשים. וכמותינו ישאבו חלומות של לבלוב משורשיהם. אם רק לא ייגדעו ידברו בנו דברי זכות. יספרו אודותינו שבחרנו בחיים, שביקשנו שלום. ברוח סתיו ירשרשו העלים את קורותיהם. ילחשו סיפורים קטנים, שהפכו אותנו למי שאנחנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה