במקום הכי נמוך בתל אביב אנשים בודדים דחוסים בצפיפות יחד. שוחים במי אפסיים, של זיעה ואלכוהול. מנסים לעמוד נכון בקצב, מתמכרים לו. בוחנים את כולם, למעט עצמם, שוחרים לטרף. תאוותם בלתי מושגת, נחישותם חייתית. אין חוקים במלחמה הזו, גם לא הפסקות אש. הכמהים למנוחה יחזו בתבוסה בתהילת לוחמי הלילה.
ויש שהמחנק משיא מבטם מעלה, תרים בדמיונם אחר זכר אוויר פסגות. מרחפים לתקופות אחרות, של תמימות נעורים ואמונת אמת. אך אין אמונה בין כתלי מקדש הכזב. רק רדידות משכרת, שדה קטל אכזרי רדוף גופות מסוחררות שאיבדו נשמתן.
בחמש נם צייד וחוזר אל ביתו. סופר הישגים באשפת חציו, אשפת חייו. אך אין הטרף בשללו, רק שנתו טרופה. ריח בשר חרוך עולה בבגדיו, מעורר מזימות אפלות במחשבתו. לעולם לא ימצא את שמבקש, וכבר שכח את שחיפש. כי את עצמו איבד במורד הדרך, את מי שביקש להיות. ועתה הפך הוא לניצוד, מוטל שדוד מעורפל הכרה. חיוך מזוייף מתפשט על שפתיו. חשוב לחייך, אמרו לו. גם אם ללא תכלית.
ויש שהמחנק משיא מבטם מעלה, תרים בדמיונם אחר זכר אוויר פסגות. מרחפים לתקופות אחרות, של תמימות נעורים ואמונת אמת. אך אין אמונה בין כתלי מקדש הכזב. רק רדידות משכרת, שדה קטל אכזרי רדוף גופות מסוחררות שאיבדו נשמתן.
בחמש נם צייד וחוזר אל ביתו. סופר הישגים באשפת חציו, אשפת חייו. אך אין הטרף בשללו, רק שנתו טרופה. ריח בשר חרוך עולה בבגדיו, מעורר מזימות אפלות במחשבתו. לעולם לא ימצא את שמבקש, וכבר שכח את שחיפש. כי את עצמו איבד במורד הדרך, את מי שביקש להיות. ועתה הפך הוא לניצוד, מוטל שדוד מעורפל הכרה. חיוך מזוייף מתפשט על שפתיו. חשוב לחייך, אמרו לו. גם אם ללא תכלית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה