הרגע בו הבנת שטעית, או הולכת שולל. שבחרת בפנייה הלא נכונה וסיבוב התיקון היה ארוך ומתיש. הרגע בו אכזבת, אחרים או את עצמך. בו נפלת, בו שברת, בו שיקרת בו ויתרת. הרגע שלא יוצא מראשך המתייסר, ומעלה בשרעפיו נתיבים שלא מומשו. איך ברגע מעדת, איך ברגע רעדת במקום לנצל את הרגע שלא יחלוף עוד לעולם.
אבל לפעמים, רק לרגע, יעבור לידך אדם שעשית לו רגע ואתה לא תבחין. ולפעמים תגיד משהו שיעשה שינוי קטן במישהו, שיוותר שם לתמיד. ואולי היה זה הרגע איתך שעורר היכנשהוא בעולם חיוך עצוב של געגוע. ואולי את הרגע שעכשיו אינך חווה לבד. ובעצם, אתה במרחק של רגע מסחרור העננים שחיכית לו. כל רגע. מאז שהתחלת. לצבור רגעים.
לפעמים, רק לרגע אחד קצר בים הזמן, מותר להאמין. רגע אחד, לאמר אז לאושר, חכה עוד רגע. אני מוכן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה